תשי

הצומח שבארץ עליונה בחי' כתר תענוג עליון לכן כדאי כל יסורי כו' (וזהו אשר קדשנו ע'⁶ שלח תק"ע הנ"ל) ומזה⁷ אמרו עין לא ראתה כו' (ע'⁸ ואתחנן תקס"ד נת'⁹ תקפ"ח). אולי¹⁰ י"ל ארץ בחי' גנתא שלמטה מג"ע זרועיה ב' משמע שמעשה המצוה בגעה"ת וכוונה לדבקה בו ע"י מ"ע ושלא ליפרד ע"י ל"ת בגה"ע (ע' כי¹¹ תבואו כו' פ' בהר סיני תקס"ב) עוד יש בחי' ג' והוא כארץ תוציא צמח' מעצמה וכענין ספיחי' אז הפרי אין משובח כגינה שזורעי' כו' וזהו מבחי' מצות אנשי' מלומדה (נ"ל ביאור זה כי גינה תוציא צמחי' ע"י מ"ד הנמשך ע"י מעשה המצות ע' ד"ה¹² ע' בע"ח שמ"ט כו' והארץ ג"כ ע"י מ"ד רק שהוא בחי' ספיחי' רוחא דשדי כו' כי בזמן הגלו' אין יחוד אמיתי דמ"ד¹³ לפי שאין ג"כ מ"ן אמיתי כו', ואז ג"כ נש"י נמשלי' לעיבור בוארא¹⁴ תקס"ב שהוא בחי' מצות אנשי' מלומדה עיניו השע כו' ותומ"צ ג"כ רק אוכל ממה שאמו כו' דרך הטבור בלי טעם זהו צמח' דארץ שאין בו טעם כ"כ, ומ"מ יש בהם אהבה מסותרת בחי' ספיחי' לכן מעורר כן למעלה, אבל כשהוא בכוונה ממש מ"ד ומ"ן מעורר כן למעלה), וכל צמיח' הנ"ל כח הצומח מבחי' קדש כתר וזהו העלי' לאחר הירידה.

ד. אך כ"ז כשהאדם סומע"ט זריע' הנ"ל (והל"ת ג"כ נק' זריעה כמ"ש בארץ לא זרועה) אבל כשחוטא ח"ו ליכא זריעה כו' וכ"ש ל"ת עון העוה דרכו (ע' בישעי' שירת דודי לכרמו כו'), ע"כ אין עצה רק לעורר רח"ר בעשי"ת כי אז ויעבור מעצמו ובכל השנה ע"י אתעדל"ת, וזרקתי, קדוש ה' מובדל מבחי' הוי' לפני הוי' תטהרו קדש שלמעלה מקדש (צ"ע על"ק) ארך אפים להתמשך למטה (כמ"ש בועתה¹⁵ יגדל נא כח כו' תקס"ו, ונ' המצות מבחי' קדש, ולתקן צ"ל מבחי' גבוה יותר היינו קדושתי למעלה מקדושתכם, וגילוי זה בעשי"ת המלך הקדוש, ובכל השנה ע"י מצות בא"י מלך כו' קדשנו כו', מלך סתם אבל עכשיו הקדוש¹⁶.

ה. וזהו כן כו' צדקה ותהלה ר"ה ויוכ"פ, כי ר"ה ביו' ו' שהוא בריאת אדה"ר גלוי מלוכה לכן השיר גאות לבש ונמשך בחי' אנא אמלוך במחה"ק שהרי באמת אין על מי למלוך כו' (ע'¹⁷ ואולם חי אני ענין בכה"מ) ובר"ה אמרו שתמליכוני כו'