תרצט

וכך הוא הענין כאן דר"ע דנוג"ה כאשר יטע כרם מזריעת אורו' עליוני' שנפלו שמה כנ"ל יהי' מקולל שלא יגיע לו מן הכרם שום יין באסיפה כי תאכלנ"ו התולע"ת הוא שם מ"ב בששה תיבו' הראשוני' דאנא בכח שמספרו תול"ע והוא הכח האלקי אשר הוא קוצץ וכורת היניק' מן החיצוני' כנ"ל וע"כ לא יגיע לחיצוני' שום יניק' מהכרם הזה וד"ל.

זיתים ¹⁰⁶ יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך. פי' זהו ענין קללה באופן יותר קשה משאר הקללות לפי שיש בה הוספת צער ויגון יותר משאר קללות, כי שאר קללו' הם רק העדר הטוב מכל וכל ואין הצער קשה כ"כ כשאין לאדם כלום מיגיעתו וטרחתו שיוכל לומר לנפשו שהרי זה כאילו לא עשה כלום בתחלה, אך בהיות האדם מייגע ומוצא קצת תקוה מיגיעתו בעשותו בחי' הכלי להיו' מוכן להכנס בו אור ושפע כמו הזיתים שיהיו לאדם בכל גבולו שיש ריבו"י הכלי"ם ואמנם כאשר האור לא יבא בהם כלל והיינו ושמן לא תסו"ך זהו שבירת לב וצער גדול יותר משלא הי' לו כלום, וכך הוא למעלה בקללה זו לקלל ר"ע דנוג"ה שיהיו לו זיתי"ם בכל גבולו ולא יסו"ך שמ"ן דחכמ"ה כו' כלומר הכלי יהי' לך והאור לא תקח כדי לצערו ביותר ואמר הטעם כי יש"ל זיתי"ך כו'.

הגר ¹⁰⁷ אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. פי' הג"ר הוא בחי' מל' דאצי' שהיא בגלות בע' שרים כמ"ש כי¹⁰⁸ גר הייתי בארץ נכריה כו' וכמארז"ל גלו¹⁰⁹ לאדום שכינה עמהם ועד עתה הי' בחי' הג"ר הזה בגלות ובדוחק אצל הר"ע דנוג"ה שפעלו בהם רע ונשתעבדו בהם בישראל כנ"ל במאמר התיקוני' וכשיתברר כל הטו"ב שבנוג"ה אזי יבאו כל הקללו' האלה על בחי' הר"ע דנוג"ה להאבידו ולהכריתו לגמרי מלמעלה כנ"ל שזהו תוכן הקללה בכל הקללו' וע"כ אמר שיהי' אז להיפך מכמו שהי' שהגר הי' בגלו' ואז הג"ר אשר בקרב"ך יעלה מעלה כי שם ב"ן המלובש בנוג"ה יתעלה ויעלה עמו גם כל חלקי הטוב שבה והר"ע דנוג"ה יפול למטה, וזהו ואתה תרד מט"ה מט"ה וד"ל.

ומסיים ¹¹⁰ טעם הקללות כולם תחת¹¹¹ אשר לא עבדת ה' כו', פי' תחת אשר לא נדבקת בקדוש' להיות טפל ובטל לישראל ולאוקיר להו וכנ"ל בתיקוני' והי' לך עלי' ג"כ עם עליי' המל' ולא הי' לך ירידה כלל, אך אתה עשית ההיפך שפעלת רע ונפרדת מישראל לגמרי כנ"ל ע"כ באו עליך כל הקללו' האלה ורדפו"ך עד השמד"ך כו' כנ"ל וד"ל.