תרצז

בניצוצי הטוב בבחי' מקיפי' יוציאו אותו הניצוץ ויעלה ויתייחד למעלה ביחוד העליון האלקי ולא יגיע ממנה שום אור ברע דנוג"ה ונמצא כל מה שטרח בבחי' אירוסי"ן לא עשה כלום, וזה צער גדול מאד לר"ע דנוג"ה עד"מ המארס אשה בגשמיו' ובא אחר ונושאה וד"ל.

ועד"ז יתפרש בית תבנה בחי' כלי לאורו', והוא בהיפוך מענין אירוסי' שקדם המקיף לא"פ ובבנין הבית שוכן המקיף על הבית אחר המשכת א"פ, וגם ע"ז קיללו שלא ישב הוא במקיפי' דבי"ת אשר יבנ"ה גם לאחר שטרח וגזל א"פ מהניצוצו' דקדוש' אבל לא יתיישב הוא בבי"ת זה שהוא המקיף שעשה לא"פ כו' וד"ל. ועד"ז כרם תטע אע"פ שגזל אורו' ונטעם בתוך שלו ונעשה כר"ם, אבל איש אחר יחללנו שיוציאו ויבררו מהכרם ההוא כל הטוב דקדוש' למעלה ונמצא יגיעתו לריק כו' וד"ל.

שורך ⁹⁹ טבוח לעיני"ך ולא תאכל ממנו. פי' שור"ך השו"ר אשר הוא שלך דוקא אשר בא מבחי' פני שור אשר מהשמא"ל למעלה כידוע דבחי' פסולת הגבורו' דאותו שו"ר הוא למטה¹⁰⁰ והוא נעשה שרש לקליפת נוג"ה בבחי' הר"ע שבה וכידוע בענין שרש דשו"ר מועד כו' ואותו השו"ר יהי' טבו"ח לעיני"ך ולא תאכל ממנו.

והענין הוא כי הנה ידוע בענין הקרבנות שע"ג המזבח שהדם הנזרק ע"ג המזבח הוא בחי' העלא' הטוב והמובחר של החיו' לקדוש' האלקי' במתן הדמים כנגד היסו"ד של המזבח כו' והקטרת האימורי' לריח ניחוח לה' הוא עולה בבחי' הפנימיו' יותר כידוע אך האיברי' והפדרי' שלא נתאכלו מבע"י שהולכין וקריבין כל הלילה מהם ניזונין גם הע' שרים של מעלה כי זהו רק בחי' התמצית הניתן לחיצונים ג"כ בלילה וכמ"ש בזוהר אבל פנימי' החיו' עולה למעלה כי בחי' הברורי' דנוג"ה הפנימי' דנוג"ה עולה והחיצוניו' יורדת למטה וכך הקרבנות הדם שהוא בחי' פנימי' דנוג"ה עולה ונכלל במזבח וכן הקטרת האימורי' ביום אך החיצוניו' מהם הנשאר בלילה יכולי החיצוני' לקבל יניק' משם וזהו מבואר בספרי הקבלה ולע"ל שיבורר כל חלקי הנוג"ה מבחי' הטוב שבה אזי לא יתנו עוד חלק מקרבנו' לחיצוני' כלל אלא יהי' הקרבן כולו כליל ע"ג המזבח כי גם החיצוניו' יוכל לעלות במזבח כו' וא"כ גם מבחי' פסולת הגבורו' דפני שור העליון שבמרכבה שממנה נעשה הפר למטה לקרבן ע"ג המזבח ג"כ יהי' כולו כליל כו' ולא יבא ממנו שום חלק שפע לחיצוני' שהן בחי' הר"ע דנוג"ה כנ"ל.

וזהו שור"ך טבו"ח, שור"ך השייך לחלק"ך וגורלך יהי' טבו"ח בהעלא' ע"ג המזבח מכל וכל גם בחיצוניות שלו ולא יגיע לך חלק ממנו כלל ולא תאכ"ל ממנו