ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"ו ח"בלהבין שרש ענין הקללות שבתוכחהתרצג

תרצג

נוג"ה מתברר לעתיד וכמ"ש מלך72 אלקי'73 על גוי"ם שע' שרים יתבררו ג"כ לעתיד כמ"ש והיו74 מלכי"ם אומנייך כי יהיו בטילי' לקדוש' ונק' עבדי"ם כמו עבד כנעני וכמו שמבואר למעלה בענין ועמדו זרי"ם ורעו צאנכם כו', וכאשר יהי' עליי' גם לבחי' הטו"ב שבנוג"ה ויוכלל גם הוא בקדוש' האלקי' הנה אזי ישאר בחי' הרע שבנוג"ה למטה לזעו"ה לכל75 ממלכו' הארץ שיבדלו המלכים הנ"ל מהם ויתרחקו מהם תכלית הריחוק, כי המלכים שעל הארץ ששרשם מז' מלכין קדמאי' הרי יתבררו ויהפכו גם הם בטוב וא"כ ממילא יהי' נמאס בעיניהם חלק הר"ע דנוג"ה עד שיהיו בעיניהם לזעו"ה כו'.

וזהו והיית לזעו"ה לכל ממלכו"ת הארץ דקאי על חלק הר"ע דנוג"ה שיהי' לזעו"ה בעיני כל הממלכו"ת של הארץ לפי שהן כולם יבאו בבירור ע"י שם ב"ן המבררם כנ"ל, אבל חלק הרע דנוג"ה יבדל ויורחק גם משם ב"ן דבי"ע, ומ"ש לכל ממלכו"ת הארץ לשון ריבוי כי יש הרבה שרי ממלכו"ת באר"ץ שכולם מקבלי' משם ב"ן שהוא בחי' מל' דאצי' בכלל ונק' ממלכו"ת הארץ אבל ס"מ וממנן דילי' דעאק"ו לישראל יהיו בעיניהם לזעו"ה על שלא נתבררו גם הם ולא נכללו בקדוש' אם היו מכבדים לישראל כמבואר במאמר התיקוני"ם הנ"ל וד"ל.

והיתה 76 נבלתך76 למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד. פי' נבלת"ך הוא לשון נובלו"ת כמו נובלות77 חכמה וכיוצא. והענין הוא דהנה

הערות

  1. 72. מלך אלקים : תהלים מז, ט.
  2. 73. אלקים על : בגוכתי"ק יש סימן שיש כאן הג"ה על הצד, אבל חסר בצידי הגליון. ובאוה"ת כאן רשום: אלקים שהוא שם ב"ן כו' על.
  3. 74. והיו מלכים אומנייך : משלי מט, כג.
  4. 75. לכל ממלכות הארץ : תבוא כח, כה.
  5. 76. והיתה נבלתך : באוה"ת מסומן כאן סעיף יב).
  6. 76. והיתה נבלתך. . ולבהמת הארץ : ראה לקו"ת שמיני יח, ד: הנה יש להקדים מ"ש במ"א ע"פ והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ כו' והענין שכל הקללות הם על הרע דנוגה ופי' נבלתך לשון נובלות היינו מה שנפל בבחי' נובלות ושבירת הכלים ומעורב תוך הרע דנוגה לא ישאר בו מאומה לעתיד אלא ילקטוהו עוף השמים ובהמת הארץ עוף השמים היינו כמארז"ל ע"פ ועוף יעופף ועוף זה מיכאל כו'. (ועיין בזח"א בפ' בראשית די"א סע"ב ודי"ב ע"א ובע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ד' מענין עופין כו'. וע' בזח"ג בפ' צו דכ"ו ע"ב ובפ' שמיני דל"ט סע"ב ובמק"מ ובהרמ"ז). ויש מלאכים שנקראים בהמת הארץ והוא המרכבה פני אריה פני שור כו' וגם בנשמות בני אדם יש ב' מדריגות אלו שיש נשמות שנק' עוף וכמ"ש בזח"ג בפ' פינחס (דרי"ז ע"ב) אשר שם צפרים יקננו בטוליהון מקננן נשמתיהון דצדיקייא וכ"ה בזהר ח"א בפ' ויצא (דקס"ב סע"ב) ויש נשמות שנק' בהמת הארץ כמ"ש גור אריה יהודה יששכר חמור גרם כו' בכור שורו. והענין שבבחי' א' יש יתרון מעלה בעוף על הבהמה. שהעוף הוא פורח בכנפיו הגבה למעלה באויר משא"כ הבהמה. ובבחי' א' יש יתרון בבהמה על העוף דהעוף זוטר חיותיה. ולכן הכשרו בסימן א' אבל הבהמה חיותה רב ועד"ז יובן למעלה דבחי' המלאכים שנק' עוף השמים וכן הנשמות שמבחי' זו יש להם יתרון שיוכלו לעוף ולעלות בעילוי עד רום המעלות ע"י הגדפין אהוי"ר (וע' מענין העפיפה בהרמ"ז פ' שמיני ד' ט"ל סע"ב ועמ"ש עוד מענין בחי' העופות בפ' בהעלותך סד"ה אם את כל דגי הים כו') ויש ג"כ יתרון מעלה בבחי' המלאכים ונשמות הנק' בהמת הארץ שכחם רב וגדול וכמ"ש בחיות המרכבה והחיות נושאות את הכסא כו' הרי שכחם עצום להיות נושאות את הכסא ועל הכסא כמראה אדם כו'. והנה ממוצא דבר מבואר דעם היות שבחי' עוף יש בו יתרון בחי' העפיפה לעלות בעילוי כו' עכ"ז יש ג"כ יתרון עצום לבחי' בהמת הארץ ברוב הכח שבהם. ובמ"א נת' דהכח הזה בחיות המרכבה להיות נושאות את הכסא היינו לפי שהן ממה שנתברר משבה"כ שהוא מעולם התהו כו' ששם הי' ריבוי האור כו' ועפ"ז י"ל דמה"ט אין כן בעופין לפי שהן נמשכו מזיווג נשיקין וזיווג דנשיקין הוא אפילו כשא"צ לברר משבה"כ כמ"ש בע"ח שם בהדיא, וצ"ע דלכאורה משמע שכל המלאכים יצאו מזיווג נשיקין כמ"ש בע"ח שם. ומ"מ עכ"פ יש יתרון לבחינת בהמה על בחי' עוף בענין הכח והגבורה כו' הגם שיש יתרון לעוף בענין העפיפה כו' (ואפשר לומר דזהו כענין בחי' ב' שמות מ"ב וע"ב שבשמע והיה אם שמוע אשר שם מ"ב הוא בחי' העלאות ובשתים יעופף כו' והוא בחינת ובכל מאדך שבפ' שמע ובחי' זו הוא נעלה יותר משם ע"ב כמ"ש בפ' תרומה דקל"ב ב'. אך להיות המשכת אלקות מלמעלה למטה ע"י תורה ומצות מעשיות זהו בחי' שם ע"ב ונתתי עשב בשדך לבהמתך ע"ב שי"ן (כמ"ש בת"ז).
  7. 77. נובלות חכמה : ב"ר פי"ז, ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.