תרנט

אמנם כתר המל' דא"ק בחי' ע"י המתנשא מימות עולם דנאצלים שאינו אף בבחי' כח ומקור לפרצופים שבאצי' כ"א הארת הרצון הפשוט ומופשט מבחי' כח ומקור וכו' נק' עומק שבעומק להיותו מושלל אף מהעשרה עומקים והוא כמשל רצון העצמיי בראשית המשכתו מעצם הנפש שהוא מושלל מבחי' פרטיי' וחלקים מובדלים אף מבחי' בכח לרצות דבר מה כו' שהוא ענין פשיטות הרצון כמ"כ בחי' כתר¹² שבכתר נק' רעווא דכל רעוין פי' כמו באדם התחתוז ד"מ שאף דמהרצון הפשוט הנ"ל נמשכים אח"כ רצונות פרטיות לכל דבר המצטרך וכו' מ"מ הוא מושלל מהם בראשית המשכתו מעצם הנפש שהוא בבחי' התכללות בעצמות ממש מבלי שיומשך רק שבחי' חיצוניות מתגלה אח"כ ברצונות פרטיים כו' כמו"כ למעלה ראשית עליות הרצון הפשוט פנימיות הכתר מ"ה וכו' נק' בשם רעוא דכל רעוין וד"ל, סתימו¹³ דכל סתימין היינו אף שרצונות הפרטיי' רצון וחכמה הם ג"כ נעלמים שאינם כ"א כוחות ומקוריים כמשל כח היולי הנ"ל מ"מ פנימית הרצון סתום אף מהנעלמים והסתומים שעדיין אין שום גילוי פרטיות הרצונות שהוא בחי' בנין מל' דא"ק בע"ס רצון וחכמה כו' י"ס דאריך כ"א בחי' כתר מל' דא"ק רצון הפשוט כו'. והנה בראשית המשכות אא"ס ב"ה בעליות הרצון כו' שיתהווה מקור ושרש לנאצלים לא נמשך כ"א בחי' כתר שבכתר הנ"ל רצון הפשוט ולא הי' הבנין דמל' דא"ק רצון לחכמה כו' (ומחמת זה למטה ג"כ בנוק' דז"א לא נמשך כ"א כתר מל' לבד כנ"ל כי נעוץ תחב"ס שמל' דאצילות נמשכת בשרשה ממל' דא"ק וכמ"ש במ"א ששניהם הם בחי' התגלות רק שמל' דאצי' הוא בחי' התגלות מדות העליונות כו' וכתר דאצי' שהוא בחי' התגלות אא"ס הפשוט שענין הגילוי הוא שאינו עצם וד"ל וכמ"ש במ"א אך מ"מ הוא ג"כ פשוט כנ"ל וד"ל). וטעם הדבר שלא נמשך בתחלת האצילות וההמשכה יותר מבחי' כתר דמל' דא"ק היינו כי איידי¹⁴ דטריד למבלע לא פליט כמשל התלמיד כשהוא טרוד במוחו לשמוע דבר שכל מרבו אזי מחמת טרדתו לקבל נמנע הוא להשפיע לזולתו איזה בחי' השכלה כנראה בחוש.

וביאור הענין הוא למעלה דהנה בכל בחי' יש חו"ג וכמו"כ ברצון יש ג"כ חו"ג שהוא כמשל הגדפין שתנועתם הוא שבגף אחד מתחזק העוף שיגביה א"ע למעלה ובגף השני הוא דוחה את האויר למטה, כמו"כ בחי' חסד בכל מקום הוא ההמשכה וההשפעה להשפיע לזולתו דוקא טבע המים לירד כו', אמנם בחי' גבורות הוא ההיפוך ממש שהוא ענין הצמצום וקבוץ המהות בעצמיות הנפש מבלי שיתפשט כו', כמו"כ בחי' חסדים שברצון הוא בחי' התפשטות הרצון שיבא בגילוי להשפיע לזולתו ובחי' גבורות הוא התעלמות הרצון מבלי שיומשך למטה וד"ל. וכמו"כ יובן למעלה למשכיל בראשית המשכת הרצון הפשוט שהוא כלול עדיין בעצם אא"ס ב"ה ודבוק עמו בתכלית (כמשל רצון העצמי בראשית המשכתו שהוא כלול תמיד במקורו והוא ענין כל עלול דבוק בעילתו) מחמת זה לא הי' יכול להמשך ממנו הבנין רצונות