תרנו
זהר בלק פתח האי ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה
שבת פ' ראה
זהר 1 בלק2 דף קצ"א פתח האי ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וכו' אל תראוני שאני שחרחורת וגו' בשעתא דאיהי גו רחימא סגיא לגבי' רחימה מגו דחיקו דרחימו דלא יכלה למסבל אזעירת גרמה בזעירו סגיא עד דלא אתחזיאת מינה אלא זעירו דנקודה חדא ומאי איהי יוד כדין אתכסיאת מכל חילין ומשריין דילה ואיהי אמרת שחורה אני דלית באת דא חיוורו בגווי' כשאר אתוון ודא שחורה אני ולית לי רשו לאעלא לכון תחות גדפאי וכו' ובג"כ אל תראוני לא תחמון בי כלל דאנא נקודה זעירא מה עבדין גברין תקיפין חיילין דילה שאגין כארי' תקיפין כד"א הכפירים שואגים לטרף ומגו דחילו שמע רחימה דלעילא וידע דרחימתי' היא ברחימו כוותי' מגו קלין ושאגין תקיפין דקא משאגין כאריין גברין תקיפין דמתא מגו רחימו עד דלא אתחזיאת מדיוקנא ושפירו דילה כלל וכדין מגו קלין ושאגין דאינון גברי חילא דילה נפיק דודה רחימה מגו היכלא בכמה מתנן כו' ובחדו דרחימותא דעמה אתבניאת ואתעבידת בתיקונהא בדיוקנהא בשפירו דילה כמלקדמין ודא גבורי כח עשו לה ואהדרו לה לדיוקנא ושפירו דילה דתוקפא וגבורתא דלהון גרימו דא וע"ד כתיב גיבורי כח עושי דברו עושים אותי ודאי ומתקנין לי' ומהדרין לי' לדיוקנא קדמאה וכו' כגוונא דא לתתא בזמנא דחייבין בדרא איהי אתכסיאת ואזעירת גרמה עד דלא אתחזיאת מכל דיוקנהא בה כד אתאן גבורי כח וזכאי קשוט כביכול עושים להאי דבר ואנהירת זעיר זעיר ואתעבידת בדיוקנהא בשפירו דילה כמלקדמין ע"ש.
וביאור הענין הוא ע"פ מארז"ל אנשי3 כנה"ג החזירו עטרה ליושנה. ולהבין זה מהו ענין עטרה הישנה ומהו ענין חזרתה צ"ל מ"ש בע"ח4 שהמשכת קו
הערות
- 1. זהר בלק דף קצ"א פתח האי ינוקא : הנחת המהרי"ל. נעתק מכת"י 80 פ, ב. 392 מה, ב. נוסח אחר (הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי) נמצא בגוכתי"ק 1025. נעתק בכת"י 611 פז, א. בכותרת: בעז"ה שבת פ' ראה [שייך למאמר בזוהר בלק דק"צ ע"ב ע"פ ברכו ה' מלאכיו כו' הנ"ל דשבת פ' פנחס] נדפס בביאוה"ז ק, א. נוסח אחר נדפס בהנחות הר"פ ע' לח בכותרת: זוהר בלק תקס"ו, אלול, לאדי. מאמר זה נדפס ג"כ במאמרי אדה"ז — ש"ס ע' רפא.
- 2. זהר בלק : הלשון כאן הוא בכמה שינויים מלשון הזוהר.
- 3. אנשי כנה"ג החזירו עטרה ליושנה : יומא סט, ב. וראה ילקוט שמעוני נחמי' רמז תתרעא.
- 4. בע"ח שהמשכת קו המדה מהמאציל : ראה לקו"ת נשא כז, ג-ד. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.