תרמג

שנברא העולם כי אין בחי' ממלא כ"ע תופס מקום כלל עד שלא יש שינוי בזה כלל כמ"ש אני²² הוי' לא שניתי כו' וכידוע ואפי' הארת הזיו בג"ע כלא חשיב לגבי עצמו' אלקי שהרי אמרו דביו"ד²³ נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז שנא' כי²⁴ בי"ה ה' צור עולמי' באותיו' יו"ד ה"א והרי עד"מ בנפש האדם אותיו' מחשבתו המה בטילים בתכלית לגבי עצמותו ובפרט אותיו' יו"ד וה"א בלבד שחולפים ועוברים במחשבה כרגע בלי תפיסת מקום כלל וכלל כך גם העוה"ב שנברא ביו"ד דבודאי הוא בטל ונכלל לגבי אור עצמו' בחי' מחשבתו ית' וכמ"ש וחשב²⁵ מחשבות כו' וכן כי²⁶ לא מחשבותי כו' מפני שנא' מה מאד²⁷ עמקו מחשבותיך כו' וכך כל העולמו' דממלא כ"ע כלא ממש חשיבי לגבי בחי' העצמו' וכאשר <שכד>

ישים האדם אל לבו בחי' עצמו' אלקו' שלמעלה מן ההשתלשלו' ויתפעל באהבה ודביקו' לדבקה נפשו בבחי' עצמו' אור אלקי וכמ"ש ואהבת²⁸ ה' אלקיך שיהי' הוי' דבחי' סובב כ"ע אלקיך ממש דהיינו בקרבו ממש כמ"ש על²⁹ כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעו' האלה כו' אזי נמסרו לו גם מפתחו' הפנימיו'.

ד. והוא בחי' תורה דהנה בתורה אמר כאן כי תשמע בקול ה' כו' שהוא קול דתורה לפי שהקורא³⁰ בתורה הקדב"ה יושב וקורא כנגדו הרי נק' קול ה' ועד"מ קול הבל הלב שבאדם שהוא כח המשכה שיוצא מהבל הלב בדיבור בפה דהיינו המשכה מרוחניו' דהבל הלב לגשמיו' קול הדיבור והקול הוא המחבר רוחניו' הלב עם גשמיות הדיבור כך למעלה ע"י קול דתורה מקשר האדם ומחבר בחי' רוחניו' דאור האלקי עצמו לבא בבחי' גילוי הדיבור בבחי' ממלא כ"ע וזהו לפי שהקדב"ה שהוא בחי' סובב כ"ע יושב וקורא ג"כ בקולו הוא קול הוי' שנמשך מהבל לב העליון דבחי' עצמו' כו' וזהו שאמרו ז"ל דכל³¹ הקורא בתורה קורא בשמותיו של הקדב"ה עד"מ כאדם שקורא לחבירו בשמו שהוא נפנה כולו ע"י קריאת שמו כך כתיב קורא³² הדורו' מראש שנגלה מבחי' ההעלם וכמ"ש קרוב³³ ה' לכל אשר יקראוהו באמת ואין³⁴ אמת אלא תורה שבה יקראוהו לבחי' עצמו' אלקו' שיבא לידי גילוי מן ההעלם מטעם שדבר ה' זו הלכה מפני שקול ה' היא התורה כמ"ש קול³⁵ ה'