תרלד

גבוה ביותר יותר יוכל להשפיל א"ע כמ"ש המגביהי לשבת כו' המשפילי לראות וכו' וא"כ גם כאן יובן עוד דמה שיוכל להשפיל א"ע זהו מפני עוצם רוממו' עצמו' המאציל והיינו במקום גדולתו פי' מפני עוצם גדולתו בעצמותו יוכל ג"כ להיות בצמצום הענוה ושם אתה מוצא ענוותנותו לפי ערך הרוממו' וע"ד הנ"ל שצמצום העלם העצמו' אינו נק' צמצום אלא מה שמצמצם העלם עצמותו בתחלה לבא לידי גילוי אור הוא הנק' צמצום וזה תלוי בערך גדולת עצמותו ונמצא מובן שיש ג' מדרגו' א' העלם גדולת עצמותו והב' הצמצום והג' הגילוי אור שאחר הצמצום וד"ל.

וזהו כי הוי' הוא האלקי' פי' בחי' הצמצום נק' אלקים והוא לפני התפשטו' דשם הוי' כמאמר ברישא חשוכא והדר נהורא כו' ולהיו' כי הגדולה והענוה שניהם שווין לקמי' העצמו' ע"כ אמר כי ה' הוא האלקי' הכל א' משום דקמי' כחשיכה כאורה כנ"ל וד"ל. ומה שאמר עוד בשמים ממעל כו' בא לפרש עוד <שיז>

ענין אחר והוא בפי' ענין העלם העצמו' שקודם גם לבחי' הצמצום כנ"ל וכפי פי' הב' הנ"ל במאמר במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו שלפי ערך הרוממו' בעצמו' כך יוכל לירד ולהשפיל א"ע כו' וזהו שאמר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, פי' בשמים ממעל הוא עצם הרוממו' שאין לו שיעור למעלה בעילוי אחר עילוי וכשם שאור א"ס אין לו שיעור למעלה עד אין קץ כו' כך למטה עד אין תכלית הוא מתפשט כי א"ס להתפשטותו ולפי שהכל שיעור א' דלפי עומק⁷⁶ רום כך עומק תחת כמ"ש בס' יצירה ע"כ בשמים ממעל ועל הארץ מתחת דהיינו בעומק רום ובעומק תחת הכל אין עוד אבל בהשווא' א' משום דהא בהא תליא ומשניהם כאחד הוא שניתן שיעור ומדה במדת יום ובמדת לילה למטה בגילוי אור א"ס בנאצלי' ונבראי' דהיינו מ"ש ויהי ערב ויהי בקר כו' ברישא חשוכא והדר נהורא כו' שיהי' בהשווא' א' ג"כ אך במדה ושיעור כמ"ש ויהי ערב כו' אבל באמת צמצום והתפשטו' הללו אין להם שיעור מדת יום אין לו שיעור למטה ומדת לילה אין לו שיעור למעלה כנ"ל וזהו כי ה' הוא האלקי' בחי' הצמצום עם בחי' ההתפשטו' שניהם בבחי' א"ס ממש משום דבשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד בבחי' א"ס וד"ל.