תרל

שקדשנו בקדש העליון שהוא בחי' סובב כ"ע מבחי' עצמו' ומהות אור הא"ס וע"ז אומרי' הברכה בא"י פי' ברוך⁴² הוא בחי' המשכה מלמעלה עד שיהי' נק' ג"כ בשם מלך העולם בבחי' ממלא כו' וזהו שאמר אחר ואהבת את ה' כו' והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך אנכי הוא בחי' מהותו ועצמותו ית' ולא בחי' שם בלבד וענין המשכה זאת שע"י המצות צריך להיו' בשמחה וטוב לבב דוקא והוא האהבה שאחר הביטול והיראה כי יוכל להיו' שיהי' האהבה והשמחה גם אחר שיהי' בו בחי' הביטול כענין וכל⁴³ הלבבות יראוך וכל קרב וכליות יזמרו לשמך הרי הלב⁴⁴ הוא ביראה והקרב וכליו' יזמרו בשמחה כו' ואינם סותרים זא"ז והטעם הוא כי הקרב והכליו' הם יותר פנימיים מן הלב וע"כ יוכל להיו' שבלב יהי' היראה והביטול ובקרב וכליו' בבחי' הפנימי' יהי' אור השמחה כי השמחה תהי' מבפנים והיראה מבחוץ וגם במקום א' ממש יוכלו לשכון יחד השמחה והיראה כענין וגילו ברעדה שאמרו ז"ל במקום⁴⁵ גילה שם תהא רעדה במקום גילה ממש כו' ואמנם אין זה אלא בשמחה של מצוה דוקא ולא בשמחה זולתה מטעם שהמצוה שרשה מבחי' סובב כ"ע כנ"ל שמקשר עליון ותחתון וכן ב' הפכי' אהבה ויראה כנ"ל.

וזהו תחת אשר לא עבדת כו' דוקא העבודה צ"ל בשמחה וטוב לבב וזה גבוה גם מחיי העוה"ב כי בעוה"ב אין שם רק <שיד>

בחי' גילוי זיו בלבד כמ"ש בי"ה⁴⁶ צור עולמי' ביו"ד⁴⁷ נברא העוה"ב כו' והיו"ד הוא רק בחי' אות א' משמו ית' משא"כ בחי' עצמו' אלקו' דאנכי כו' שאינו אלא במעשה המצות דוקא כנ"ל וע"כ יפה שעה א' במע"ט בעוה"ז גם מכל חיי העוה"ב וד"ל וזהו אשר אנכי מצוך היום דוקא היום כי היום⁴⁸ לעשותם ולמחר כו' וידוע דאנכי⁴⁹ ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום כו' ואח"כ אמר ושננתם⁵⁰ לבניך ודברת בם כו' פי' שבא לפרש באיזה דבר הוא שמתגלה בחי' אנכי שאמר קודם ואומר שע"י הדיבור⁵¹ בד"ת דוקא הוא בא בגילוי והטעם הוא כי הנה האהבה בלתי יראה אתערותא דלעילא ג"כ כמים הפנים באהבה כזאת והוא מ"ש שמאלו⁵² תחת לראשי וימינו תחבקיני פי' תחבקיני הוא ענין הארת המקיף בלבד שחופף מלמעלה עד"מ החיבוק שמחבק ביד שאין האהבה הזאת מגעת בתוך האדם בפנימיותו ותוך תוכו וע"כ מיד אחר התפלה חולפת ועוברת.