תרכז

אך הענין הוא דאמרו ז"ל שמעון⁷ העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת⁸ ה' אלקיך תירא פירש כו' וידוע⁸ הקושיא למה פירש באת זה ולא באת דואהבת את ה' כו' דמאותו הטעם שפירש באת דיראה כך יש לו לפרוש מאת דאהבה כו' אמנם הנה ידוע דעיקר מדת התפעלות האהבה היא מרחוק דוקא לפי שמצד הריחוק תגדל הצמאון והתשוקה ביותר לדבר הנאהב משא"כ אם הדבר מקרוב וביותר באהבת האב אל הבן שתגדל הגילוי אור בתשוקה נפלאה באב כשבנו רחוק דוקא כידוע וכמ"כ באהבת כנ"י כלפי מעלה כמ"ש ואהבת⁹ את ה' כו' מצד הריחוק דוקא תגדל אור גילוי האהבה והתשוקה ביותר וכמ"ש צמאה¹⁰ לך נפשי כמה לך כו' בארץ ציה ועיף בלי מים פי' בארץ ציה דוקא להיותו שם בתכלית הריחוק ע"כ משם דוקא תגדל הצמאון והתשוקה מטעם הנ"ל, וענין ארץ ציה ועיף בלי מים היינו גם כל השתלשלו' העולמו' בכלל מאחר דכתיב הודו¹¹ על ארץ ושמים כו' שאין כל השפע באה בעולמו' עליונים ותחתוני' גם בג"ע¹² העליון והתחתון שנק' ארץ ושמים העליוני' כידוע בספרי הקבלה רק מבחי' זיו ואור דמל' דאצי' והוא הנק' זיו השכינה בג"ע ואף גם זאת ההארה משתלשלת ובאה בהתלבשו' וצמצומי' רבים בצמצום אחר צמצום עד עוה"ז השפל מכולם אבל במהותו ועצמותו ית' לית¹³ מחשבה תפיס' בי' כלל אך מרחוק¹⁴ ה' נראה עליהם בבחי' מקיף וסובב וע"כ תגדל התשוקה והצמאון לבחי' סובב כ"ע מטעם הנ"ל שהאהבה בצמאון באה מצד הריחוק והיינו מ"ש צמאה לך נפשי בארץ ציה דוקא וקאי גם על העולם היותר עליון אחר דאין להעולמו' ערך כלל עם עצמו' אלקו' וכו' מטעם שאינם משיגי' כלל במהותו רק בבחי' הזיו בלבד וזהו ג"כ מ"ש מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה פי' כי עוה"ז השפל נק' מדבר להיותו האחרון בכל סדר ההשתלשלו' והשפע מתצמצם בו בצמצום היותר אחרון וע"כ הוא נמשל למדבר שאין בו חיות כו' ואמנם אדרבה היא הנותנת להיו' <שיב>

משם דוקא בחי' ההודיי' לבחי' סובב כ"ע מטעם הריחוק כנ"ל וזהו שאמר מזמור¹⁵ לדוד בהיותו במדב"ר יהודה דוקא וע"כ נק' מדבר יהוד"ה ע"ש בחי' ההודיי' כמ"ש ותקרא¹⁶ שמו יהוד"ה כי אמרה הפעם אודה את ה' כו' וד"ל.

והנה האהבה עם היראה המה ב' הפכים דהאהבה¹⁷ היא באה ע"י בחי' הריחוק דוקא כנ"ל אבל היראה באה מצד הקירוב דוקא ולא מצד הריחוק שהרי כל¹⁸ הקרב קרב ביותר להתבונן באור א"ס ב"ה עצמו איך שהוא סובב כ"ע וארץ ושמים