תרכב

ונמשך בהמשך ריבוי זמן ארוך אלא גדל מעט מעט בכל יום כי קוצרין אותו בכל יום ומתחדש ונגדל מחדש ביום הב' כנ"ל ולעולם אינו נגדל הרבה כו' כך בחי' אנוש זה שהוא בחי' מט"ט לעולם אינו בא בימי הזקנה אלא מיד דסליק לסיבו בו"ק דאצי' בשבת חוזר ומתחדש בירידת ז"א לקנן ביצי' ונק' נער וכמ"ש תתחדש כנשר נעורייכי כו' וזהו אנוש כחציר ימיו וד"ל.

ואחר שביאר פי' אנוש בזה מובן מה שהתחיל לפרש הפסוק דיין ישמח לבב אנוש זה דוקא דהנה פי' לבב אנוש הוא בחי' פנימיו' דאנוש זה כמו הלב באדם שכולל בעצמו כל חלקי חיות האיברי' ונק' מלך על כל האיברי' כידוע וכמאמר לב62 פליג לכל שייפין כו' כך בחי' מט"ט הוא המלאך הכולל כללות כל המלאכים הפרטיים שהן לריבוא רבבו' כי מתחלקי' מו"ק דמט"ט להתחלקו' פרטיו' עד אין שיעור כמו חסד שבחסד כו' אך בחי' ו"ק עצמם כוללים המה את כולם יחד וההתכללו' הזאת נק' לבב אנוש כמו עד"מ הלב שכולל כל האיברי' ובחי' י"ס דיצי' שהן בחי' אלקו' ממש שירד האור מז"א דאצי' כנ"ל נק' אנוש או נער עצמו כנ"ל ומההוא חמרא עתיקא הנ"ל ישמח לבב אנוש להאיר במדו' דיצי' בכלל וגם בפרט להתחלקו' פרטי המלאכי' כולם הנכללי' בלבב אנוש זה והארה זו היא להמתיק הדינין כמבואר למעלה בפי' חמרא עתיקא דוקא וזהו פי' ויין ישמח לבב אנוש וד"ל.

להצהיל פנים משמן, אינון פנים דאקרון אנפי רברבי ואנפי זוטרי, פי' אנפ"י הוא בחי' המוחי' בכל מקום ויש מוחי' דקטנו' ויש מוחי' דגדלות כמו עד"מ הנער המוחי' שלו בבחי' הקטנות הוא ובגדול המוחי' שלו בבחי' הגדלות ולפי שמבואר למעלה בענין נער מט"ט דאקרי נער דוקא בהיות שז"א מלובש ביצי' והיינו ענין אנפי זוטרי עד"מ הרביא שהוא הנק' נער בלה"ק וכמ"כ כתיב וירכב63 על כרוב כו' שהוא ענין הכרובים שבמקדש כלומר כרביא וכמארז"ל רוכב64 על כרוב קל כו' וכידוע ובהיות עלי' נער זה בז"א דאצי' כמו שאמר דסליק לסיבו כו' היינו בחי' אנפי רברבי עד"מ איש גדול בשנים וההפרש ביניהם הוא שבאדם הגדול המוחי' שלו בבחי' הגדלו' ולכך נק' אנפי רברבי ובנער ורביא המוחי' שלו בבחי' הקטנו' כו' וד"ל ובפרט יותר יש הפרש הזה גם במט"ט עצמו בין בהיותו בבחי' מוחי' דגדלו' והוא בבחי' ע"ס דבריא' ובין בהיותו בבחי' הקטנו' בע"ס דיצי' (כמאמרם ז"ל <שח>

נער65 הייתי גם זקנתי זה שרו של עולם אמרו) ועל כל בחי' אנפין בין דגדלו' בין דקטנות אמר להצהיל פנים משמן, מנגידו דעלמא דאתי משח ורבו קדישא עילאה, פי' נגידו דעלמא דאתי הוא הארת אור אבא שמאיר ומשפיע באור אימא שנק' עלמא דאתי

הערות

  1. 62. לב פליג לכל שייפין : ראה זהר שלח קסא, ב. (רע"מ) פינחס רכא, א. אגה"ק סל"א. תו"ח בראשית ז, ד. לקו"ת שה"ש כט, ב. לא, א.
  2. 63. וירכב על כרוב : שמואל-ב כב, יא.
  3. 64. רוכב על כרוב קל : ראה ע"ז ג, ב.
  4. 65. נער הייתי גם זקנתי זה שרו של עולם אמרו : תהלים לז, כה. ראה יבמות טז, ב. וראה תוספות שם ד"ה פסוק זה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.