תריז

צריך תיקון לאפות הפת כדי שיהא נבלע באיברי' כו' וכל זה תיקון אחר תיקון עד <שג>

שיהי' ראוי למאכל לחיות בו הנפש כו' וכן הלבוש אינו בא ממילא אלא ג"כ ע"י בחי' התיקון בטוויית הצמר ואריגתו והתפירה וכיוצא עד שיהא לו למלבוש ממש כו' והטעם שלא נברא הלחם לאכול והבגד ללבוש בלתי תיקון כלל כענין לעתיד²⁵ שאמרו שתוציא הארץ גלוסקאו' וכלי מילת כלומר גמר תיקונן בא ממילא שיצמחו עם גמר תיקונן מן הארץ ולא עכשיו כי ידוע שבצלם²⁶ האלקי' עשה את האדם התחתון ולמעלה בבחי' אדם שעל הכסא מתלבש בו' יומין דחול ג"כ לברר ברורי' דנוגה ע"ד הנ"ל בחציר שהוא כמו דמיון הקצירה וכן יש עד"ז ל"ט מלאכו' כולן חורש וזורע בשדה העליונה כו' עד שיהיו מציאו' נבראי' שנק' בשם מאכל לחם למעלה וכן יש נבראי' שנק' בשם לבושי' ונא' בהן דרשה²⁷ צמר ופשתים וכן סדין²⁸ עשתה וכיוצא והכל עניני בירורי' בירור אחר בירור כנ"ל במשל ולכך נק' ו' ימי המעש"ה כלומר ימי המלאכה והתיקון עד שיהי' לחם לאכול ובגד ללבוש כו' ועד"ז ניתן למטה בעבודת ה' בנפש האלקי' שלא יבא האדם למדרגת הדביקו' בה' אחד ממילא ומעצמו אלא ע"י בחי' הברורי' והוא לאהפכא²⁹ חשוכא לנהורא כו' מנפש הבהמיו' דנוגה המעורב טו"ר כו' והיינו מפני שהנפש אלקי' היא מבחי' מ"ה³⁰ דתיקון שמברר ב"ן כו' וד"ל ואמנם אין התיקון אלא במה שהי' בחי' שבירה ונפילה דוקא והיינו בששה המדו' דתוהו כמו בלע³¹ ויובב וכיוצא והוא בחי' חג"ת נה"י אבל במלכו' המדה השביעי' לא הי' שבירה אלא בחי' ביטול בלבד כנ"ל ע"כ אין מלאכה בשבת שהוא לנגד המלכו' שא"צ בירור ותיקון כלל וע"כ כל ל"ט מלאכו' אסו' בשבת כי אין צריך תיקון רק בו' ימים בלבד לתקן ו' המדו' שנשברו אך בחי' ההעלאה מן הבירורי' הוא דוקא בשבת ולא בחול כמאמר מי³² שטרח בע"ש יאכל כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.

ומה שאמר עוד אלף טורין סלקין לה בכל יומא ויומא וכל טורא שתין רבוא הוה והיא אכלה ע"כ משום דמיירי בבחי' נוגה דבריא' וכל יום כלול מן ו' הימים וכללו' הכל עולה ת"ר אלף רבוא מטעם הנ"ל וד"ל. ומה שאמר דוקא ביומא תניינא דבראשית לפי שבחי' אור³³ הגבור' האיר ביום ב' במאמר יהי³⁴ רקיע כו' להבדיל כו' כמ"ש במ"א והמלאכי' שרשם מבחי' הגבורו' דשם ב"ן וע"כ אמר וכולהו אשא מלהטא וכנ"ל ואלין אינון חציר כו' מבואר הכל עפ"י כל הנ"ל.