תריב

עממין אך ענין מדין הוא מ"ש בס"ד עד¹⁰ לא הוי מתקלא כו' ולא היו משגיחין אפין באפין כו' והוא בחי' אבא וזהו בחי' תהו זת"ז רה"ר שלא הי' שייכות לחסד עם גבורה שהחסד הי' חסד שבחסד וגבורה הי' גבורה שבגבורות והתיקון הוא להיות בהתכללות והיינו ע"י מ"ה כי השבירה היתה בבחי' ב"ן עולם הנקודים והם ב' ענינים א' בכלים להיות החסד כלול מגבורה וגבורה מחסד ונמצא שהחסד שבגבורות וגבורה שבחסד קרובים להיות שוים כו' והכל באורות שע"י רבוי הכלי מחזיק האור יותר שהשבירה היתה מפני מיעוט הכלים ולא היו יכולין לסבול האור בתוכן ועיקר התיקון הוא ע"י האורות שהאורות הם המחברים וכוללים מפני שנתרבה הארתן ולא עוד אלא דאתחלפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה כו' וזהו ענין ימינך¹¹ ה' נאדרי בכח שמאלא¹² אתכליל בימינא וימינך הוי' תרעץ אויב הוא להיפוך.

והנה מדין הי' משרש התהו קודם התיקון ולא הי' אפין באפין ולכך בא יתרו קודם מ"ת כמ"ש¹³ בזהר לאכנעא מלך וכהן כי התורה הוא התקון כמ"ש ה'¹⁴ יברך את עמו בשלום וצ"ל ביטול בחי' מדין והנה שרש התיקון הוא גילוי הוי' יו"ד חכמה בחי' ברק כו' ישת¹⁵ חשך סתרו הוא כתר (אשתא דדליג לטורא חשוכא מל' נכלל בכתר) כי מגלה¹⁶ עמוקות מני חושך שי"ס שהם בגלוי הוא למעלה בהעלם ג"כ וכך כל ההתכללות חסד שבחסד כנ"ל ובנקודים היינו הגילוי הי' בחי' נקודים והשאר בהעלם ומבחי' חשך של הכתר הי' גילוי החכמה כברק ונקרא¹⁷ בזוהר נקודה בהיכלא והיכלא הוא בינה דאימא¹⁸ מקננת בכורסייא ונקרא אלהים¹⁹ חיים ומלך עולם ויש לה התפשטות אור אך החכמה²⁰ הוא בחי' נקודה בלבד דהיינו כמו למשל בשעה שאדם מעמיק בלימודו ונפל לו שכל חדש שהשכל ההוא אינו אלא נקודה והוא ברק המבריק בתוך רוח בינתו המתפשט באור בהיכלא והמחבר להיות נקודא בהיכלא הוא הדעת כי הדעת²¹ עולה עד קרומא דאוירא אויר שלפני הקרום דחפייא על מוחא סתימאה כנ"ל שהיא מעצמות אור א"ס כמו במשל להיות נובע השכל מלמעלה מן השכל מלמעלה מן השכל ועי"ז חבור חו"ב²² תרין רעין כו' והוא ענין עסק²³ בתורה לשמה לשמה דתורה להיות התורה בבחי' חכמה והוי"ו בחכמה כו'