תרז
התיקון ומה שאמר לתת נקמת הוי' במדין בהם דוקא היינו לעשו' מבחי' הפירוד דתוהו בחי' היחוד דשם הוי' דתיקון וזהו לתת נקמת הוי' במדין וד"ל. וענין הנקמה הזאת הוא להעמיד דוקא את ההיפך דתוהו המנגדו להיות עומד כפוף לבחי' התיקון כו'.
ומה שאמר החלצו מאתכם דמאתכם משמע מקצת מכל שבט ולא כולם והל"ל לפ"ז יחלצו דהחלצו כולכם משמע דהא כתיב וידבר אל העם החלצו כו' הענין הוא לפי שפי' החלצו יש בו ג"כ מענין בחי' התיקון וכתרגום החלצו הוא ויזדרזון כו' כאדם החוגר כלי קרב שאוזר את חגורו כמו שפי' הראב"ע והתיקון הזה למעלה הוא ענין הנ"ל לעשות בחי' שם הוי' דתיקון לחבר ולייחד דוקא היפך בחי' הפירוד, ותיקון זה צריך להיו' מן אנשים המבוררי' כבר שניתקנו בעצמם כענין קשט53 עצמך כו' וע"כ ציוה להם בתיקון זה שיהי' התיקון בעצמם בתחלה ואח"כ יוכלו לתקן את מדין כו' והיינו שאמר החלצו דמשמע כולכם פי' שכולכם יתנו לב להתתקן בעצמם תחלה ואיך יהי' אופן התיקון מכולם הענין הוא שכולם יהיו תחלה בבחי' ההתכללו' ואח"כ יחלצו מכל שבט בחי' הברורי' שבהם אלף למטה כו' לכל מטות ישראל פי' שיהי' אותן הנבררי' כלולים דוקא מכל מטו' ישראל כי כדי לתקן ההיפך צ"ל דוקא מבחי' ההתכללו' דכולם ואמנם לפ"ז הל"ל מכל מטות כו' אך מפני שא"צ שיהי' ההתכללו' מכולם רק כדי שיתתקנו בעצמם תחלה אבל אחר שתיקנו א"ע יחלצו מאתכם רק מקצת מכל שבט ומטה רק שיהיו כלולי' מכל שבט כנ"ל והיינו כמשל המתקן א"ע לאזור חגורו שאע"פ שמכין כל גופו לתיקון זה מ"מ אין עיקר התיקון אלא באזירת חגורו בלבד וכיוצא רק שצריך להזדרז בכל גופו לזה וזהו ענין התרגום ויזדרזון כו' וד"ל. ובכל זה מתורץ הקושיא במה שאמר לכל מטות ולא מכל <רצט>
מטות ואמר החלצו ולא יחלצו משום דברישא מיירי בתיקון עצמם כנ"ל ובסיפא מיירי בתיקון מדין כמו שהקדים לתת נקמת הוי' במדין וכנ"ל וד"ל.
ובכל זה יובן ג"כ עוד ענין אחר והוא בענין התחלת פ' זו במ"ש וידבר44 ה' אל משה לאמר נקום נקמת בנ"י מאת המדינים אחר תאסף אל עמך כו' ואח"כ אמר וידבר משה אל העם החלצו מאתכם כו'. דלכאורה אינו מובן למה תלה ענין פטירת משה במלחמה זו באמרו דאחר המלחמה הזאת דוקא תאסף אל עמך ולמה לא תהא מלחמה זו אחר פטירתו כשאר המלחמו' שהיו עתידין להיו' ע"י יהושע וגם הלא כבר נצטווה משה עלה45 אל הר העברים הזה כו' ונאספת46 אל עמך כאשר נאסף אהרן אחיך כו' ולמה המתין לו עד שיעשה מלחמה במדין ואחר יאסף אל עמיו כו' וכי הי' כדאי מלחמה זו להיו' ע"י משה להמתין לו כ"כ גם אחר שכבר נקנסה עליו גזרת ה' כו'.
הערות
- 53. קשוט עצמך : ב"מ קז, סע"ב.
- 44. וידבר ה'. . . נקום נקמת בנ"י : מטות לא, א-ב.
- 45. עלה אל הר העברים : פינחס כז, יב.
- 46. ונאספת אל עמך : שם יג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.