תקצח

המצות כמו בפ'⁷⁹ קדש דתפילין שורה בחי' חכמה חכים כו' והוקשה⁸⁰ כל התורה לתפילין כו' והרי הרוחניו' והגשם הם ב' הפכים אך הענין הוא דע"י השלום הממוצע הוא בחי' המחבר רוחניו' בגשמיו' ואין זה השלום אלא ע"י התורה שנק' שלום לפי שמבררת כל המצות איך ומה <רצא>

ובאיזה אופן יוכשר כו' כנ"ל עד שעי"ז האופן יוכל להיו' קישור וחיבור גילוי רצון העליון כו' והיינו שהתורה עושה השלום בו"ה וי"ו הוא בחי' מדו' עליונו' והוא הנק' הקדב"ה וה"א הוא בחי' מעשה⁸¹ המצוה שנק' מצות המלך כידוע בפי' כי נר מצוה כו' וד"ל.

וזהו והי'⁸² מעשה הצדקה שלום פי' צדקה הגשמית הוא רק העושה שלום בין העשיר והעני לחברם כי העני מתקנא ויש לו שנאה ועד"ז כללו' כל המצות⁸³ שנק' צדקה למעלה כידוע נק' שלום לפי שמחמתם נעשה שלום וחיבור בין המשפיע למקבל שהוא המל' הנק' דל כו' והוא ענין חיבור ו"ה וזהו והי' מעשה הצדקה שלום שהוא ה"א אחרונ' שמתחברת בוי"ו והיא נק' צדק"ה⁸⁴ צדק ה' כידוע והיינו השלום בפמליא ש"מ וד"ל.

וזהו החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין כו'. דהנה מבואר למעלה בענין קליפת מדין שהוא להיפך בחי' השלום והיחוד בקדושה האלקי' בפמש"מ ופש"מ וע"י מדין נעשה בחי' הפירוד בין י"ה ובין ו"ה וע"כ ציוה ה' להכניע מדין במלחמה כדי לתת נקמת שם הוי' דהיינו שיהי' שלם בבחי' היחוד ממש ובתחלה הי' קצת הכנעת קליפה זו ע"י משה כי יתרו כהן מדין הכניע א"ע לפני משה ולולי זה לא ניתנה התורה כי בהכנעת הקליפ' דמדין ממילא יוכל להיו' היחוד ע"י תורה ומצות כנ"ל, אך סיבת הכנעת יתרו היה מפני משה דוקא כי משה שרש התורה היה לנגד קליפ' דיתרו כי הרי נק' תורת משה כמ"ש תורה⁸⁵ ציוה לנו משה והתורה הוא בחי' הביטול וההתכללו' היפך בחי' הפירוד כנ"ל וע"כ נצטווה משה צרור⁸⁶ את המדינים ואחר⁸⁷ תאסף אל עמך כי במשה הי' תלוי נצחון מלחמה דמדין מטעם זה וד"ל. אך עדיין יש להבין מ"ש החלצו מאתכם כו' ויהיו על מדין מהו על ומהו לכל מטות כו'.

אך הענין הוא דהנה שרש מספר בני ישראל הם ס"ר נשמו' לפי ששרשם מבחי' ו"ק דקדוש' הגדולה והגבור' וכל או"א כלול מק' אלף כו' כי חסד שבחסד כלול מי'