תקצז

דוקא להרגיש את התפעלותו בבחי' אהבה מורגשת והוא בתערובו' טו"ר דהיינו להרגיש א"ע בזה בבחי' יש ודבר שיש מי שאוהב כו' ונק' בחי' זו בחי' חסד⁷⁰ שהוא לגרמיה כו' כמ"ש במ"א וכדוגמת חסד אוה"ע כו' אבל התפעלות המוח הוא בא בבחי' ביטול עצמותו מכל וכל כענין כלה⁷¹ שאירי לבבי מי⁷² לי בשמים כו' והיינו בכל נפשך אע"פ שלא יזכה לנפשו כלום מענין המעלות והמדרגו' ואין זה אלא מצד בחי' החכמה שבמוח שהיא בחי' הביטול וההתכללות כנודע וכאשר המוח הוא שליט על הלב אזי ביכולתו לכבוש טבע הלב ולהפכו כפי טבע המוח והיינו ענין ביטול והתכללו' גבורו' בחסדי' לאכללא שמאלא בימינא, וזהו ענין השלום במוחא ולבא שהן י"ה שנק' למעלה פמליא ש"מ וכמו שלמעלה הוא ע"י התורה מטעם הנ"ל כך בנפש הוא ע"י עסק התורה דוקא כמ"ש ודברת⁷³ בם בשבתך כו' שבזה נעשה בחי' ביטול והתכללו' בנפש להיו' כי עי"ז אליך⁷⁴ ה' נפשי אשא מחשבה במחשבה דיבור בדיבור כו' וממילא עי"ז נעשה השלום ג"כ בחו"ב שבנפש להיות המוח שליט על הלב כנ"ל וד"ל.

וענין השלום בפמליא ש"מ בנפש בו"ה היינו בבחי' התהפכות המדות לפי שהמדו' שבנפש הבהמיו' מעה"ד טו"ר נמשך ולפעמי' לפי העת והזמן ישתנה טבע המדו' פעם לטוב ופעם לרע כנרא' בחוש שלפי שעה יהיו מדו' האדם טובים ובעת אחרת יהיו רעים לפי שעה"ד טו"ר כלול מכ"ח עתים י"ד לטוב עת⁷⁵ לבנות עת לשחוק כו' ועת לסתור עת לבכות כו' לרע ולכך העיתים למטה משתנים כי פעמי' מתגברי' עתים הטובי' דעה"ד ולפעמי' עתים הרעי' וע"כ אמר ואל⁷⁶ יבא בכל עת כו' כמ"ש בזוהר וד"ל, וצריך להפוך הרע לטו' גם מעתי' הרעי' לטובי' והוא ע"י שינוי הטבע לברר הטוב מן הרע כו' ולאהפכא חשוכא לנהורא כו' וליכלל הכל בטוב וזהו ע"י חכמה כי⁷⁷ בחכמה אתברירו דוקא וע"כ התבררו' זו הוא ע"י עסק התורה ג"כ וזהו ענין השלום בפמליא ש"מ בו"ה שבנפש כי הנה ידוע דעיקר התורה הוא ענין ההתבררו' בטו"ר דלכך נק' תורה להורות ולהבדיל⁷⁸ בין הטמא לטהור כו' וד"ל.

ומה שאמר שהשלום הוא לחבר ו"ה ולפ"ז הרי אין כאן התחברות אלא ענין התבררו' בלבד הענין הוא לפי שע"י בירור זה בעה"ד נתחבר ה' בוי"ו שהוא יחוד דקדב"ה ושכינתי' הנק' יחודא תתא' כי היחוד דחו"ב נק' יחודא עילא' והן אותיו' י"ה בכלל כנ"ל והטעם הוא לפי שעי"ז הבירור יוכל להיו' ענין קישור וחיבור הרוחניות בגשמיו' כי לכאורה יפלא מהיכן ימצא ענין חיבור רוחניו' האלקי במעשה