תקפט

שהוא ע"י אותיות דבור, ולכן כל השפעה והמשכה והשתלשלות נק' בשם אותיות וכלים, וזהו ענין בין מלאכים לנשמות ששניהם הם מבחי' אותיות, אלא לפי שהמלאכים הן מבחי' חיצוניות שהוא בחי' המשכה לכן המלאכים הם שלוחי השפעה שכל השפעה והמשכה והשתלשלות הוא מבחי' חיצוניות, אבל הנשמות הם מפנימיות האותיות ולכן הם בחי' כלי קיבול להכיל בתוכן אור א"ס ולא בבחי' ההשפעה והמשכה רק בחי' כלי קיבול. ועפ"י הנ"ל יובן ג"כ ענין מ"ש בע"ח למ"ד כלים דאצי' מתלבשים בבי"ע שלהיות נמשך מבחי' חכמה דאצי' חכים ולא בחכמה ידיעא כו', בחי' החכמה ושכל טפה זו מה תהא חכם או טפש כו', הנה המשכה והשתלשלות זו היא מבחי' כלים כו', שמבחי' כלים חכמה דאצי' נתהווה בבריאה חכמת שלמה וביצירה חכמה דיצירה ובעשי' חכמה דעשי' עד שמגלגלים שהם מל' דמל' דעשי' נתהווה שכל אנושי חכם או טפש כו'.

והעולה מכל הנ"ל שיש ג' בחי' אורות שבחי' ע"ס דאצי' בחי' התלבשות בכלים ממש הן בבחי' גבול ובחי' כתר¹⁹ הממוצע בין מאציל לנאצלים הוא אור המאיר בריחוק מקום תוך כלי הספירה שהוא בחי' עשר כתרים שהן שורש ומקור האור המלובש ונגלה ושרשן ומקורן הן בחי' ע"ס הגנוזות במאציל שהן בבחי' עצמיות דלא ידע לי' בר איהו, משא"כ בחי' אריך נק' הוא העלם שבא לידי גילוי ע"י ההארה שמאיר בע"ס דאצי' כנ"ל, אבל בחי' עתיק אינו בא לידי גילוי כלל כו', הנה גם בחי' עתיק הגם שע"ס הן גנוזות ונעלמות מ"מ שהן בבחי' עשר ולא ט' ולא י"א הרי הן בבחי' ידיעא ונק' אתיידע אלא שלגבי ע"ס דאצי' הוא בחי' גילוי ממש נק' לא אתיידע אבל לגבי בחי' ארי"ך הרי חסד דעתיק מתלבש בגולגלתא וגבורה במו"ס הרי הוא בבחי' אתיידע, ויש בחי' גבוה מזו ע"ס הכללות שהוא בחי' ג"ר דעתיק שהוא בחי' מל' דא"ס ששם אין שום התחלקות כלל להיות בחי' עשר כו'.

וזהו ב"ש באמירה א' הוא בחי' ג"ר דעתיק, והי' העולם הוא בחי' ז"ת דעתיק שהן בחי' העלם שאינו בא לידי גילוי כלל, דלא ידע לי' בר איהו, ברוך הוא גולגלתא דאריך כתר שבכתר שנק' הוא שנודע מציאותו ע"י פעולותיו להיות בבחי' אור המאיר בע"ס דאצי', ברוך אומר ועושה חו"ב דאצי' אומר ועושה אבא אמר לאימא בחי' גילוי האצי' וה"ז דוגמת ומשל ג' בחי' שבנפש כנ"ל.