תקפז

אותו פעם התלבשות העלם כמארז"ל די¹⁴ לחכימה ברמיזא ששכל גדול ועמוק שא"א להביניהו לזולתו בדיבור מרמזו ברמיזא ביד לפי אופן וסדר השכל, שהלבשת השכל ביד הוא בחי' העלם שאינו בא לידי גילוי כלל שהרי גילוי כח היד הוא כח התנועה ולא שכל ויותר מבחי' הגלגולים גלגול נפש האדם בבהמה או בדומם שהנפש עם כל כוחותיה מגולגלת בהם והרי אין בבהמה או בדומם כח הדיבור וכח השכל שהכוחות ההם הם בהעלם תוך הבהמה והדומם העלם בלתי גילוי, ועפ"י הנ"ל יובן ענין בחי' משכיל הנ"ל שאין בו שום שינוי כלל אם יהי' ממנו בחי' התפשטות להשכיל שכל גילוי בטוב טעם או שתיעדר ההשכלה ונשאר בחי' משכיל קשור בעצם הנפש עצמה, העלם בלתי גילוי שאינו מאיר בבחי' הכלים.

והיוצא לנו מזה שיש בנפש ג' בחי', הא' הוא בחי' השכל הגלוי שהוא ענין התלבשות אורות בכלים, והב' הוא בחי' משכיל מקור השכל כח היולי, וכמ"כ יש מקור ושורש לכל המדות חסד כו', שהן ג"כ בבחי' אור המאיר בבחי' הכלים והאור הוא שורש הגילוי וממנו נסתעף והוא בבחי' המשכה מעצם הנפש עשר אורות בעשר כלים, והבחי' הג' הוא עצם הנפש עצמה שאינו מאיר בבחי' כלי כלל והעשר כוחות שבנפש כלולים ומיוחדים בה בתכלית היחוד ועקוד בכלי א' הוא בחי' יחידה שבנפש. והנה בחי' משכיל נק' הוא נודע מציאותו ולא מהותו, שע"י שרואה גילוי השכל בגילוי טוב טעם ודעת יודע שיש בחי' משכיל מקור השכל ומשם נובע כמו שיודע מציאות נפשו וחיותו שע"י שרואה שהוא חי יודע שיש מציאות הנפש הגם שלא ראה את מהות הנפש מעולם אך ע"י פעולותיו נודע לו בבירור מציאות הנפש, וכך בחי' המשכיל ע"י פעולותיו שבא לידי גילוי בשכל בטוב טעם נודע מציאותו, משא"כ עצם שהן עשר כוחות הגנוזות בה גם מציאותן לא נודע מאחר שאינן באים לידי גילוי כלל.

ועפ"י הנ"ל יובן ג"כ למשכיל למעלה ג' בחי' אלו, שבחי' חכים ולא בחכמה ידיעא מבין כו' הוא בחי' התלבשות אורות בכלים שמשתנים בב' בחי' הנ"ל להיות משתנה טעמו מכמו שהי' קודם התלבשותו וגם שנעשה בגבול ושיעור ומדה, ושרשן ומקורן של כל הע"ס הוא בחי' ארי"ך בחי' כתר של כל הספירות, כתר שבחכמה, כתר שבחסד כו', שהוא בבחי' אור המאיר תוך הכלים, וההארה ההיא היא השורש ומקור לכל הע"ס שבחי' ארי"ך נק' הוא, שנודע מציאותו ולא מהותו ע"י פעולותיו והתפשטות להאיר תוך כלי הע"ס, ושורש בחי' הכתר הוא מבחי' הע"ס הגנוזות במאציל בהעלם. נמצא מובן ממילא למשכיל שבבחי' אורות לאו מכל מדות כלל, כי האורות הן בחי' הכתרים בחי' ע"ס דאריך המאירי' בריחוק מקום תוך הספירות ושרשן הן בחי' ע"ס הגנוזות שאין בהם שום שינוי קודם שנברא כו', והם כלולים ומיוחדים בתכלית היחוד במאצילן ובחי' ההתחלקות והפירוד להיות נק' בשם ע"ס הוא בכלים היינו ההארה המאירה תוך הכלים שמהמאור נתהווה בחי' התלבשות