תקפג

דאצי' הנמשך מז' תחתוניות ובינה דעתיק ועי"ז והי' העולם דאצי' ושאמר ממילא משמע שאינו יודע מי הוא. ואח"כ ברוך הוא בחי' כתר דאריך.

ברוך אומר ועושה, חכמה שבכתר. ברוך גוזר ומקיים אבא דאצי', פי' אבא נקרא גוזר, לפי שאורייתא¹² מחכמה נפקת, דהיינו להיות הסוכה פחות מך' אמה דווקא שהוא ע"י השכל שמצמצם שיהי' כך דווקא, ונמשך מקו המדה המודד ומצמצם ע"י הגבורות שיהי' האורות והכלים מתמזגים כי האור בלתי מוגבל ומצדו לא הי' הפסק, כמו יום א' חסד לא הי' נמשך ביום ב' גבורה ויהי' מבדיל וכן לא הי' חורבן בית ראשון והוא ע"י הכלי המגביל שאמנם הכלי צריך להיות במזיגה ושיהי' הרחבת הכלי לקבל ריבוי האור כו' וז"ש גוזר ומקיים והוא נמשך ממוחא סתמאה מקור המברר דהיינו אומר ועושה. פי' עושה מענין תקון כמו ל"ט מלאכות הזורע וכו' ולעשות ולתקן דהיינו לברר הבירורים ולהבדיל.

ברוך עושה בראשית בינה דאצי' פי' בינה¹³ אם הבנים להוליד את המדות ע"י כח החכמה שבה. וזהו עושה בראשית חכמה כו' כמ"ש בזוהר¹⁴ כולם בחכמה עשית בבינה, וגם עושה מלשון תיקון דהיינו לתקן הבירורים שנפלו מז"ת דאימא שהם בלע יובב שצריך לתקן ולהיות נעשה מז"ת כלי לתקון והיינו בבינה. ולכך עושה ומתקן בראשית דחכמה המברר, והיכן הוא בבינה, ששם היתה השבירה וכו'.

ותוכן ענין הברכה מענין המבריך¹⁵ את הגפן שיהי' גילוי המשכת אלקות ע"פ חסידות להיות גילוי בנפש, ועפ"י הקבלה שיהי' גילוי למעלה מהאצי'. וע"ז קאמר ברוך שאמר שיהי' שורש להתהוות הכתר¹⁶ ושניהם עולין בקנה אחד שכשיהי' המשכה מלמעלה יומשך ממילא בנפש. כמו למשל כשממלאין החביות הרבה נוטף המשקה אל הארץ וכו'. ברוך מרחם על הארץ ז"א דאצי' שהוא המרחם על המלכות שבנינה מהגבורות כבוד¹⁷ מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו כדי שיהי' התהוות נפרדים בע"ג. אמנם כתיב הן¹⁸ שמים לא יזכו בעיניו שהשירה של מלאכים לא ישרה בעיניו כי באמת קמי' כולא כלא חשיבא, ולזאת הוא חסדים דז"א להמתי' גבורות דנוקבא, כי ז"א הוא רובו חסדים כו'.

ברוך מרחם על הבריות מל' דאצי' כי רחמים דז"א א"א להשיג בנבראים לזאת הוא מתצמצם ע"י המלכות שנעשה עתיק לבריאה מקור י"ג מכילין דרחמי' כו'.