תקפ

אך צריך לבאר איך יתכן השיר בבחי' מל' דיצי' שהוא בחי' ספי' אלקות ממש ואיך שייך בה בחי' הפירוד ח"ו לומר שהיא משוררת בבחי' העלאות מ"ן ממטה למעלה לדבקה בו ית' מאחר שהיא בחי' אלקות ומיוחדת עם אא"ס ממש בתכלית היחוד, אך הענין הוא דהנה באמת האורות דמל' דיצי' הם מיוחדו' בבחי' כלליות אא"ס ב"ה בתכלית היחוד ואין נופל לשון השיר עליהן אבל בחי' הכלים שבמל' דיצי' נשפלים למטה להתלבש במלאכים ונשמות דיצי' שנפרדו מן האורות להיותן בבחי' עלמא דפרודא בבחי' פירוד בפ"ע עליהן יתכן בחי' השיר והזימרה שמשוררים בבחי' העלאות מ"ן מלמטה למעלה אל האורות דמל' להתייחד עמהן ולכך נק' בשם שירי דוד כי דוד מלך ישראל הי' נברא נפרד והי' מרכבה למל' דיצי' שבחי' הכלים דמל' דיצי' שנעשו נפרדים מהאורות בהתלבשותן בהנבראי' הנשמות ומלאכים נק' בשם דוד המלך אבל עצמיות האורות שבמל' שהן בחי' אלקות ממש לא יתכן לכנותם בשם דוד המלך אשר הי' בחי' נשמה ונברא כו' וזהו ובשירי דוד עבדיך שכ"כ נמשך במורד למטה השפע דאל דת"ד עד הכלי' דמל' דיצי' לעוררה בבחי' העלאות מ"ן בשירי דוד עבדיך כנ"ל וד"ל.

נהללך ונגדלך ונשבחך ונפארך ונמליכך. הנה אנחנו הנה בעשי' ולכך התהלה שלנו מתחלת מבחי' א"א דעשי' שהוא מקור התהוות עולם העשי' שא"א לנו להשיג יותר כאשר אנחנו הנה בעשי' שתכלית העילוי של השגתנו הוא בהאין המקור המהווה היש דעשי' וזהו נהללך (א"א דעשי') בשבחות (ה"ח דאימא) ובזמירות (ה"ג דאימא) שהוא בחי' התעוררות המדות אהוי"ר מבחי' הבינה והשגה במקור דעשי' בחי' א"א ובזה נהללך ונגדלך (אבא דעשי') פי' כי חסד דז"א נק' בשם גדולה כמ"ש לך60 הוי' הגדולה וכו' ע"ש ההתפשטות שלו בבחי' גדולה הן בבחי' עולם ומקום להתהוות ז' רקיעים והארץ שמהארץ61 לרקיע מהלך ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו' עובי כל רקיע כו' והן בבחי' נפש להתהוות ריבוא רבבות מלאכים אשר אין מספר לגדודיו אלף אלפים ישמשוני' אך בחי' החסד דז"א דעשי' מתפשטת בבחי' גדולה גשמיות להתהוות ז' רקיעים גשמיים בבחי' מקום ת"ק שנה כו' וכן המלאכי' דעשי' המה גשמיי' כמ"ש62 הרמב"ן ז"ל ע"פ עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט שהמלאכי' דעשי' נתהווה הגופות שלהם מב' יסודות דרוח ואש דעשי' הגשמיות כו' אבל למעלה מעלה בחי' התפשטות הגדולה היא ברוחניות כנודע.

והנה ידוע ששרש התהוות החסד דז"א הוא מבחי' אבא שרש הקו ימין דחח"ן שהוא מקור החסד שמסתעף ממנו וזהו ונגדלך הוא אבא דעשי', פי' שאנו ממשיכי' בחי' מדת החסד דז"א המתפשט בבחי' גדולה בעש"נ דעשי' ממקורו בחי'

הערות

  1. 60. לך ה' הגדולה : דברי הימים-א כט, י.
  2. 61. שמהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה : חגיגה יג, א.
  3. 62. כמ"ש הרמב"ן ע"פ עושה מלאכיו רוחות : תהלים קד, ד. ראה תניא פ"מ. וראה גם תו"א בראשית ד, א. לקו"ת ברכה צח, א. ובסידור ערה, ד בשם ”ספר הגמול" להרמב"ן. וראה לקו"ש ח"ט ע' 403.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.