תקסט

אדרבה לענשו בעונשין המפורשות בתורה מצד שהוא ההיפוך והמנגד לה שעבר עבירה פלונית המוזהר בחכמות התו' אשר לא תעשינה כו' משא"כ למעלה מהחכ' דאצילות הוא מקור הטוב והחסד להיות מאריך¹³ אף לרשעים ולהיות נושא¹⁴ עון ועובר על פשע לסבול אף מה שנגד החכ' כו' ולכך נק' החכ' דאצי' בשם גוזר ומקיים שהיא גזירת הדין של התו' לקיים כל דבר של הנהגות העולם בדין ומשפט התו' שלזכאי מחייב הדין של החכ' להשפיע לו טוב וחסד ולחייב גזירת עונש המפורש בתורה הכל לפי החטא כן הוא העונש כפי שנגמר הדין בחיוב השכל והחכ' של התורה (וכמ"ש¹⁵ במ"א על מאמרז"ל שאלו לחכמ' נפש החוטאת במה תתכפר אמרה תמות כו').

והנה כללות עולם¹⁶ האצילות נק' בתיקונים בשם עשי' שאדם דאצילות נק' אדם דעשי' ועולם הנקודים בשם עולם היצי' ועולם העקודים בשם בריאה כו' ע"ש והטעם לזה בהיות ידוע שבז"א דאצילות האורות מצומצמים ומלובשים בתוך הכלים דאצי' שהאורות הם נמשכים מבחי' עצמיות אא"ס ב"ה והן ג"כ בבחי' א"ס ב"ה בלי גבול ותכלה כלל, אך אם האורות דאצי' היו פשוטי' כמו שהם מופשטים מגדר התלבשות הכלים כלל היו מתפשטים בבחי' א"ס ממש בלי גבול ותכלה כלל ולכן לא הי' אפשר להתהוות מהם עולמות בי"ע הנפרדים ובע"ג ותכלית ומה גם בתחילת האצי' כשנאצלה בחי' אור החסד דז"א דאצילות הי' האור מתפשט בלי גבול ותכלה כלל בבחי' א"ס ממש איך הי' באפשר להיות נאצל בחי' אור הגבורה ההפכי ומנגד לה שכיון שהתחיל להאציל אור החסד הי' נמשך ומתפשט בבחי' א"ס ממש בלי תכלה כלל ועד שלא יהי' הפסק להתמשכות אור החסד לא הי' אפשר להאציל ולמשוך מהות אור הגבורה ההפכי ומנגד לה וכן למטה בבי"ע כאשר הי' נמשך אור החסד דאצי' במאמר הראשון דיהי¹⁷ אור ביום ראשון דבראשית הי' נמשך והולך ומתפשט באורך משך הזמן כולו דשית¹⁸ אלפי שני' דקיים עלמא ואיך הי' יתכן להיות באמצע המשך הזמן זה פעולת מדת הגבו' לפעול חורבן בהמ"ק בעו"ה וכה"ג כ"א הי' רק המשכות טוב וחסד ממהות אור החסד שנמשך בתחילת יום ראשון דבראשית בכל משך הזמן דשיתא אלפי שנין כו' אי לזאת נתצמצמו האורות דז"א דאצי' בבחי' הכלים דז"א שהכלים הם מבחי' הגבו' שמגבילי' את האורות שלא יתפשטו בבחי' א"ס והיינו כיון שנמשך אור החסד דז"א ונתלבשו בתוך כלי החסד