תקנז

ירכין דנוק' והיינו שאמר עד¹³ דמטו רגלין ברגלין וכמ"ש ועמדו¹⁴ רגליו ביום ההוא על הר הזיתים כו' פי' עד כלות שיעור הברורי' גם מבחי' נשמו' דמ"נ שהן בבחי' עקבות משיחא כנ"ל ואמנם עיקר הבירור ע"י המ"ד שמברר מ"ן אלא שהמ"ן עצמו גם הוא בא בבחי' בירור תחלה אחר שיורד מן המוח דחכמה דנוקבא והמוח כבר נברר כי בנין הנוק' בכל קומתה כבר נברר בבחי' התיקון דאצי' כנ"ל רק כלי ההולדה שלה שהוא המ"ן לא נברר עדיין וה"ז כמשל כלי ההולדה באשה גשמית שהוא דבר נבדל ממהותה העצמי כי אין הזרע שלה רק כח המוליד בדומה לעצמותה ולא שהיא מבחי' עצמותה ממש וכך יובן הדוגמא והמשל למעלה וד"ל.

והנה מבואר למעלה שבכל מקום בחי' הכתר הוא המחבר המאציל עם הנאצלי' וגם כאן בבחי' בירור דרפ"ח ניצוצו' דתוהו במ"נ דנוק' בבחי' א"ח אחר שהחכמה דנוק' הוא שרש המ"ן הזה א"כ גם כאן בחי' הכתר דתוהו מאיר בחכמה זו כי החכמה מאין תמצא בכל מקום וכנ"ל ובחי' כתר זה דתוהו הוא בחי' ממוצע כמו שכתר דתיקון הוא ממוצע במקומו רק שבבחי' התיקון בא בבחי' פרצופים ובבחי' התוהו בא בבחי' נקודו' זה תחת זה כו' ואמנם הנה בזאת יתרון מעלת בחי' התוהו על התיקון במה שהוא בא <רעט>

בבחי' נקודו' שאין בזה ענין הגבלה וצמצום אור בבחי' קו המדה כלל אלא הם אורו' פשוטים וע"כ מבלתי בחי' התיקון הי' אור התוהו חוזר לקדמותו מטעם זה כידוע אך גם לאחר שבאו בבחי' התיקון מ"מ מצד שרשם כשהם עולים הם אורו' פשוטים וחוזרים למקורם בבלתי הגבלה בכלי כלל וע"כ אורם ושפעם רב מאד וע"כ כאשר עולי' בבחי' א"ח לאחר הבירור דמ"ן דנוק' כנ"ל אזי עולין עד רום המעלו' דהיינו בעצמו' אור המאצי' שלפני בחי' התיקון הרבה ונעשה למעלה גם מבחי' כתר דתיקון.

וזהו ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים בבחי' א"ח חציים אל הים הקדמוני כו' להשפיע בחי' כתר וחכמ' דתיקון והמה משפיעי' לבינה דאצי' שנק' מעיין גנים כנ"ל והמשל בזה יובן מעיגול גדול הסובב כמה עיגולים שבתוכו ובוקע אור ישר את כולם מראש העיגול עד אמצעיתו ביושר ומאמצעיתו עד למטה בתחתית העיגול מצד השני יש אור בוקע ועולה והנה לגבי ראש העליון שבעיגול נקרא ירידה למי שעומד שם והוא ירידת א"י ולמי שעומד בתחתית העיגול מצד השני הרי נק' ירידת אור זה כשמגיע למטה בשם עליה כי העיגול מצדדיו הכל בהשוואה אחת הוא והכל נק' עליון בין בצד מזרחו או בצד מערבו כי אין בעיגול מעלה ומטה ממש שהרי למי שעומד בתחתיתו נק' ראש העליון מטה כידוע וא"כ מובן ממילא דמי שעומד באמצעית הקו ההולך מעליונו של עיגול רחוק הוא בהשווא' א' לב' הצדדי' אבל מי שעומד למטה מאמצעית העיגול הרבה קרוב הוא לבא יותר לתחתיתו של עיגול שמצד השני וקרוב הוא יותר להגיע לשם מלבא ולהגיע לעליונו של עיגול