תקמז
וע"כ בעבודת האדם במעשה המצות ג"כ למטה כמו בג"ע הארץ הנה הוא מוסיף בו אור גדול מפני שמרחיב את המקור של המעיין שיצא וימשך בגילוי רב מבחי' ההעלם ואע"פ שנאמר כבר ונהר יוצא מעדן מן ההעלם לגילוי כו' זה הי' רק בצמצום כפי המדה הראשונה אבל להוסיף אור אין זה אלא ע"י המצו' מטעם שנעוץ תחלתן בסופן ומעוררי' תחלת המחשבה שהוא בחי' הרצון הפשוט שלמעלה גם מבחי' חכמה דא"ק כו' וזהו ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חציים אל הים הקדמוני כו' משום דסוף מעשה עלה במחשבה תחלה וד"ל.
וזהו מעיין גנים באר מים חיים פי' עד"מ המים העליונים שיורדים ומסבבי' לארץ מתחת וחוזרים ונובעים דרך עובי הכדור מלמטה למעלה ואז נקראו דוקא מים חיים כך הנשמות שעלו במחשבה תחלה כשיורדי' למטה ומתלבשים בגופים גשמיים ובאים לידי בחי' סוף מעשה שהוא מעשה המצות הנה עי"ז נק' עד"מ בשם מים חיים כי הרי נתבררו בעברם בחומריו' הגוף ובפועל המעשה של המצו' שמלובשים בענינים גשמיים כמו צמר הציצית וקלף התפילין וכו' אך מפני שסוף מעשה זו דוקא עלה בתחלת המחשבה שהוא הרצון הפשוט יש בכחן להמשיך תוספת גילוי מן ההעלם להיו' מקור למעיינו' ההולכי' בג"ע העליון והתחתון כמו הבאר שמים החיים שבו נובע מן ההעלם שמתחת לארץ והוא נעשה מקור למעיינו' שבגובה הארץ כו' וזהו שאמר ויניחהו בג"ע לעבדה כו' וכנ"ל והיינו שאמר תחלה מעיין גנים ואח"כ <רעא>
באר מים חיים כי תחלת אור השפע באה בג"ע עליון ותחתון מלמעלה למטה כנ"ל ואח"כ ע"י הנשמות שבעוה"ז עולה אור השפע למעלה מלמטה דוקא ומזה נמשך להיות המעיין בגנים למעלה בתוספת גילוי אור כו' (והוא בבחי' אור חוזר כמ"ש20 במ"א בפי' הראיני את מראייך כו') וד"ל. וזהו ענין הברכו' של המצות בא"י הוא בחי' המשכה מלמעלה למטה להיו' מלך העולם בגילוי אור בג"ע העליון והתחתון כנ"ל ואח"כ אשר קדשנו במצוותיו כו' מלמטה למעלה כנ"ל וכל ניצוץ אלקי טרם בואו לעוה"ז בגוף כבר עבר דרך הגנים הנ"ל וירד למטה בשביל עבודת ג"ע להוסיף ולהגדיל האור ולהיו' על ידו נעשה באר מים חיים כו' וד"ל.
והנה כללות21 כל המצות הוא מצות הצדקה כידוע ומתוכה נבין בעיקר ענין המצות שהוא ע"ד הנ"ל להיו' מהם מקור למעיין גנים הנ"ל כי הנה הצדקה ידוע שעיקר מצוותה מהשגת ידו דוקא והיינו במה שטרח וייגע ומרויח ממנו ביגיעת כפו במה שנשא ונתן באמונה כו' והרי מו"מ זה בעניני' גשמיים מאד ודאי מגשימי' הנפש האלקי' ג"כ ואמנם אח"כ הוא נותן פרוטה לעני מיגיעה זו והפרוטה נעשה חיו' לעני בב' מדרגו' בבחי' א"פ והוא המזון לחם וכיוצא וא"מ והן הלבושים כמ"ש כי22 תראה ערום וכסיתו כו' וזהו מצות הצדקה בגשמיו' ובאתעדל"ת
הערות
- 20. כמ"ש במ"א בפי' הראיני את מראייך : שה"ש ב, יד. וראה לקו"ת שה"ש טז, ב.
- 21. כללות כל המצות הוא מצות הצדקה : ראה ב"ב י, א.
- 22. כי תראה ערום וכסיתו : ישעי' נח, ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.