תקמג

כו' ואח"כ נמשך הקו והחוט בחי' חסדים ולכך לע"ל⁶ יהי' הלוים כהנים כו' אלא שכ"ז לפני אצי' אבל באצי' בעולם האצי' העיקר הם החסדים שהם בחי' שו"ב המשכות א"ס ב"ה למטה וזהו ענין באר מים חיים עד"מ כמו הבאר שנובע להיות מים שיורדים כו' והגבורות הם בחי' רצוא שהוא בחי' העלאת, ועלי' זו צורך ירידה היא כמו שיתבאר, וקרח סבר שהגבורות עיקר כמו שהן בשרשן לכך אמר מדוע⁷ תתנשאו כו', ויש בזה פלוגתא חד מ"ד סבר שרצה שיהי' כמו בשרשן ממש שהחסדים בטלים להגבורות וא"כ יהי' אהרן ומשה כפופים ובטלים אצלו וחד מ"ד סבר שזה לא עלה על דעתו אלא להיות שמאלא איתכלל כו' והוא רצה שיהי' נפרדים להיות הגבו' בפ"ע שלא להיות בטל אל החסד כו', והאמת הוא כי צריך להיות הגבורות בטלים להחסדים כי עלי' צורך ירידה הוא.

והענין הוא כי הנה כתיב אלף⁸ שנים בעיניך כיום אתמול כו' ולהבין זה אם הוא בעצמות הא"ס הרי כשמו כן הוא בלתי מוגבל ואיך יתכן בו המספר אלף שנה ויום והלא למעלה אינו נופל לשון זמן כלל אלא דהיינו בהשתלשלות הזמן כו' כי הזמן הוא השתלשלות מכלל לפרט כענין ראש השנה שנמשך כלל החיות על כל השנה ולכך⁹ נק' ר"ה כמו שבראש נמשך כלל החיות שבאברים כי הגם שאין בו כח ההולכה של הרגל ממש מ"מ החיות של כח זה כלול בראש תחילה ומשם נמשך ומתפשט באברי' לכאו"א לפי תכונתו ואח"כ מתחלק לפרטים כמ"ש אדם¹⁰ נידון בכל יום כו' בכל רגע כו' וכן ר"ח הוא ראש כלל החיות של למ"ד יום ויש כלל יותר שית אלפי שנין¹¹ כל אלף כלל בפ"ע, וגם כלל יותר כל הז' אלפי שנין שהוא שמטה ועד"ז יובל כו' ודהמע"ה בתפלה למשה מיירי באותו כלל של אלף שנה שדוד ידע מקום השגתו של משה בתפילה זו בבריאה או ביצי' ששם הוא הכלל הזה כו' ובאמת שזה כלל מיירי בבריאה ומאי כיום אתמול כי יעבור הכלל של אלף הוא יום כי יום א' חסד כו' ושית אלפי שנין הוי עלמא שמשם נמשך זה ההשתלשלות עד שמתחלק לפרטים. והנה הפרטים הם רבים מאד, עד שי"ב¹² שעות היום הם י"ב צרופי הוי' וי"ב שעות הלילה הם י"ב צרופי אדנ"י שיש שינוי בהמשכות כח החיות בין יום ללילה וכמארז"ל לא¹³ איברי לילה אלא לגירסא ולחד מ"ד לשינה, ויש פירות שצומחין ביום דוקא ממגד¹⁴ תבואות שמש ויש ממגד גרש ירחים, והנה המשכות כח התחלקות בפרטים רבים הוא מקור הגבורות והוא ע"י הלוים <שצא>

והם קבלו מי"ב¹⁵ נשיאים והם י"ב