תקל

אך הנה אחר כל זה עדיין יש להבין למה הי"ג מדה"ר נק' בשם מקיפי' אחר שאין יורדים למטה אלא אחר צמצום החכמה שבתורה כנ"ל בפי' כאשר דברת לאמר כו'. אבל הענין יובן בהקדים תחלה מה שמבואר בכוונו' התפלה שבברוך שאמר הכונה הוא בבחי' א"א דבריאה כו' וגם שם נמשך י"ג תיקוני' מא"א דבריא' בעולם הבריא' והן ענין י"ג תיבו' שיר ושבחה וכו' שבסוף ברכת ישתבח כו' ולכאורה זה יפלא מאד דבשלמא אחר ש"ע אומרי' ויעבור כו' כי בש"ע הוא בבחי' אצי' ע"כ יתכן להמשיך יגת"ד מלפני האצי' אחר ש"ע אבל בב"ש שעדיין אין ההארה שם רק בבחי' היצירה בלבד כידוע בענין ד' תקוני' דשכינתא אצי' בש"ע וכו' אך הענין הוא להיות הכלל ידוע דכל מקום דמבחי' מלכו' שבעליון דוקא נעשה בחי' עתיק וכתר לתחתון כמו בחי' מל' דאצי' נעשה בחי' עתיק לבריא' וכך הוא עד רום המעלו' ועתיק וא"א המה במדרגה א' אלא שא"א הוא בחי' גילוי הרצון להאיר למטה ובחי' עתיק מובדל כו' וע"כ גם בבחי' מל' דאצי' שנעשה כתר לבריא' יש ב' מדרגו' הא' בחי' ע"י שהוא מובדל והב' בחי' א"א דבריא' שממנו יאיר י"ג מדה"ר בעולם הבריאה שהוא בחי' הגילוי של הרצון לבריא' כי בחי' הרצון לבריא' נק' כתר דבריא' כמו בחי' הרצון להאציל נק' כתר דאצי' וכמ"ש כל⁴⁷ אשר חפץ ה' עשה וכן כל אשר חפץ יצר וברא והאציל כו' ובכולם נק' הרצון בחי' הכתר אלא שבאצי' נק' א"א דאצי' ובבריא' נק' א"א דבריא' וביצי' ועשי' נק' א"א <רנח>

דיצי' כו' וי"ג תקוני' כמו שנמשך מבחי' א"א דאצי' באצי' כך נמשך מא"א דבריא' בבריא' (וכמ"ש במ"א⁴⁸ ע"פ וחסידיך יברכוכה יברכו כ"ה שלהאיר בעולם הבריא' י"ג מדה"ר כו' שוה במדרגה א' קמי' עצמו' המאציל כמו שיאיר י"ג מדה"ר באצי' אחר שאצי' ועשי' שוין שם קודם שעלה ברצונו להאציל כו') ואמנם בבחי' מל' דאצי' קודם שנעשה בחי' עתיק וכתר לבריא' עדיין מובדל שם מבחי' הארו' השפע בי"ג מדו' בעולם הבריא' אלא דוקא אחר שנעשה המלכו' בחי' כתר אזי יאיר כו' וד"ל.

וזהו ענין י"ג מדה"ר שמאירי' בעולם הבריא' מבחי' א"א דבריא' בק"ש בסוף ברכתה בי"ג תיבו' דשיר ושבחה כו' ואח"כ אחר ש"ע מאיר מלפני האצי' באצי' י"ג מדה"ר אלא שהארת י"ג מדו' דע"י וא"א דאצי' באי' ממקום יותר גבוה והיינו מבחי' מלכו' דא"ק כי ידוע דבחי' מלכו' דא"ק נעשה בחי' ע"י וא"א לאצי' ע"ד שמל' דאצי' נעשה בחי' ע"י לבריאה ממש וד"ל ובכל זה יתורץ הקושיא הלז מה שי"ג מדה"ר נק' מקיפי' אע"פ שיורדי' אחר צמצום החכמה כי הנה הי"ג מדה"ר נמשכי' בכל מקום מבחי' עתיק וא"א והוא בחי' הכתר שנק' מקיף בכלל אלא שא"א שירדו אלא ע"י צמצום בחי' החכמה שבכתר והוא בחי' דיבור שבמל' דעליון שנעשה בחי' העלם למטה כנ"ל כי בחי' מל' דעליון מתלבש בח"ס דכתר שלמטה בבחי' הדיבור דשם ומשם בוקעי' הארת הי"ג מדה"ר כנ"ל ונקראו בשם מקיפי' למטה מפני שהם מבחי' הכתר כי שרשם מבחי' ח"ס שגם הוא בודאי נחשב בכלל בחי' הכתר כו' וד"ל.