תקכט

כו' והן מאירים בבחי' העלם למטה כידוע והיינו בבחי' אמירה בחשאי כי הנה מצד בחי' התחתונה שבעצמו' אור א"ס שמאיר בכתר עליון הרי הוא מובדל ומרומם מכל בחי' מדה וספי' כמאמר לאו⁴¹ דאית לך צדק ידיעא כו' עד ולאו מכל אינון מדות כלל אך מפני התלבשו' הרצון בח"ס דא"א אזי בחי' גילוי הדיבור דח"ס מביא לידי גילוי מבחי' הכתר להיו' נמשך בבחי' המדו' די"ג מדה"ר שיהי' נקרא אל⁴² רחום וחנון ארך אפים כו' ולפי שהתורה מביאה לידי גילוי בשכל וטעם כמוס עכ"פ והרי משם נמשך עוד ומאיר בחכמה דאצי' שנק' אור אבא עד שמתפשטת החכמה הזאת גם בבחי' חכמה שבמל' דעשי' להיות נמצא מציאת שכל וטעם לרצון שבמצוה ע"ד הנגלה או ע"ד הנסתר לכל משכיל ומבין בחכמה שבתורה גם ששרש נפשו אינו אלא מי"ס דעשי' בלבד <רנז>

ע"כ נק' התורה מזון לנפש בבחי' א"פ אחר שבאה לידי השגה ממש בנפש משא"כ בחי' הרצון עצמו שמלובש במצוה א"א לבא בנפש בבחי' א"פ בהשגה אחר ששרשו למעלה גם מבחי' ח"ס כנ"ל אלא בא ושורה על הנפש בבחי' אור מקיף ע"ד דוגמא מצות הסוכה בחי' החכמה שיש בה יכולה לבא בבחי' השגה כמו איך שצריך להיו' הסכך בהכשרו באופן שיוכשר להיו' בחי' א"מ אבל ההשראה עצמה של הסכך בבחי' א"מ זה אינו מושג בנפש וע"כ כללות המצות נק' מקיפי' ולבושי' לנפש כנ"ל וד"ל.

וזהו ועתה יגדל נא כח אד' כו' מה שנמשל לזריקת האבן בכח נבדל כו' כי הנה התורה⁴³ נק' עוז וכח כמ"ש תנו⁴⁴ עוז לאלקים ואין עוז אלא תורה כו' ולכך נק'⁴⁵ במשנה ג"כ עוז ותושיה כו' לפי ששרשה בבחי' ח"ס שנק' כח פי' כח מ"ה להיותו שרש וכח המשכיל כו' וכמ"ש במ"א אמנם לגבי בחי' הכח של גלגלתא הוא קטן בערך כערך כח קטן שנכלל בכח הגדול באדם עד"מ כח הזריקה של האבן שהיתה כלולה בכח העצמי של האדם כנ"ל וכך נא' בכ"ד⁴⁶ ספרי' דאוריי' ותמלא כדה ותעל כו' כמו ששואבין בכד קטן מים מהגדול והכל ענין משל א' לפי שנא' והחכמה מאין תמצא פי' מאין דגלגלתא שהוא בחי' כתר שבכתר כנ"ל אך הנה בחי' הכח של התורה לאחר שבא לידי גילוי בדיבור כנ"ל בפי' כאשר דברת לאמר אזי נקרא כח נבדל שיצא לגילוי מן ההעלם דגלגלתא וכאשר אומר ועתה יגדל נא כח ר"ל שיומשך הכח של התורה בבחי' תוספת עוז וכח להביא יותר מן ההעלם דכתר לידי גילוי ואזי ממילא יהיו נמשכים הארו' י"ג מדה"ר כנ"ל וד"ל.