תקכה

וע"ד דוגמא זאת יובן למשכיל למעלה בבחי' מלכו' דאצי' איך שנמשך ממנה ג"כ ג' מקיפי' הללו בבי"ע דהנה ידוע דבחי' מל'¹⁶ דאצי' נעשה בחי' עתיק לבריא' וכמ"כ מבחי' מל' דבריא' נעש' עתיק ליצי' וכן מיצי' לעשי' ונמצא ג' כתרים הללו בג' עולמו' בי"ע כולם נמשכו מבחי' מל' דאצי' שנק' אדון עוזינו שהוא שם אד' כמ"ש למעלה, ועד"ז יובן ג"כ בעולם האצי' כי הנה יש בחי' בי"ע באצי' ג"כ כידוע שבחי' נהי"ם דאצי' נק' בחי' עשי' שבאצי' ובחי' חג"ת בחי' יצירה שבאצי' ובחי' חב"ד שהן או"א¹⁷ תרין ריעי' כו' בחי' בריא' שבאצי' ובחי' אצי' שבאצי' הוא בחי' כתר דאצי' שהוא בחי' עתיק' בכלל והוא הנק' המלך המרומם כו' מתנשא מימות עולם כי בחי' ז"ת דע"י שמלובשי' באו"א וזו"נ נק' ימות עולם אבל ג"ר שבע"י מובדל ומרומם מהתלבשו' זאת ולכך נקרא עתיק יומין כלומר שנעתק ונבדל מבחי' יומין כו' מלשון המעתיק¹⁸ הרים וכידוע והוא פי' בחי' כתר¹⁹ מלשון כותרת כי הוא רק מקיף מבחוץ לכל ההשתלשלו' דבחי' יומין שמלובשים באבי"ע כו' וד"ל ועד"ז גם בחי' ג' מקיפי' דבי"ע כמו מל' דאצי' שנעשה בחי' עתיק לבריא' ג"כ נק' מובדל מהתלבשו' היומין שהם המדו' דכתר שמלובשי' באו"א דבריא' כו' ועד"ז עתיק דיצי' ודעשי' כו' וכמאמר לאו²⁰ דאית לך צדק ידיעא כו' עד ולאו מכל אינון מדות כלל ומבחי' ג' מקיפי' הללו נמשך בג' עולמות ע"ד דוגמא בג' מקיפים דנר"נ שבנפש ע"י התבוננו' בחי' סובב שנמשך בחי' רחמים רבים כנ"ל וזהו פי' אדון עוזינו שהוא בחי' מקור כל המקיפי' בין באצי' בין בבי"ע להיו' ממנו צור ומחסה בג' מדרגו' דבי"ע שיש בכל עולם וד"ל.

<רנד>

ועתה יש להבין איך נמשך ג' מקיפי' הללו ע"י המצות דוקא. ותחלה יש להבין שרש ענין המצות. דהנה שרש ענין המצות הן בחי' מקיפי' שבכתר ונחלקי' ג"כ לג' מקיפי' בג' מדרגו' דמחשבה דו"מ שהן נר"ן שבבי"ע וכנ"ל דכמו דמבחי' מל' דאצי' נעשי' בחי' עתיק בג' עולמו' כנ"ל כך מבחי' מל' דא"ס שנעשה בחי' עתיק לאצי' נחלק גם הוא לג' מקיפי' בבחי' ג' מדרגו' דנר"נ דאצי' כו' ומשם שרש המצות שהרי נקראי' תר"ך²¹ עמודי אור תרי''ג דאוריי' וז' דרבנן שהוא בחי' כתר בכלל כידוע.

וביאור הדברי' הנה במצות יש ב' עניני' א' שעושה המצוה בכונה והוא שיודע טעמה וסודה למעלה באורו' היחודי' שנעשה על ידה למעלה ומכוין בעשייתה להמשיך אורו' עליוני' ולייחד יחודי' כמו במצות תקיעת²² שופר לכוין