תקי
זוהר פ' שלח והי' ביום ההוא
[זהר שלח לך קע"א.]
והי' 1 ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים2 כו' וגמיר קמי' חד עמודא דעלמא ברי' דרבי יהודא, י"ל שרבו הי' ברי' דר"י או הינוקא עצמו ברי' דר"י, מיא דאינון מלרע האיך סלקין לעילא מיני' יתיר בכמה דרגין ומה איצטריך לון, כי ים הקדמוני הוא בינה כמארז"ל נ'3 שערי בינה נבראו בעולם שמלמטה למעלה נק' מ"י בגימ' נ' ומלמעלה למטה נק' ים וכשנמשך למטה הוא ים שעשה שלמה על י"ב בקר מיכאל כו' והים4 מל'5 דאצי' עומד עליהם כו' וא"כ איך יתכן שיצא מים חיים מירושלים הוא המל' כח האחרון אל הים הקדמוני דבינה שאו"א6 הם תרין ריעין כו' ואין7 א"ס מתלבש כ"א בחכמה כידוע ומשם יקבל המלכות8 דלית לה מגרמ' כלום, וגם ב' קושיות בפסוק הא' האיך אפשר להמל' לעלות יתיר בכמה דרגין חג"ת כו' והב' למה נצרכי' לשפע דילה כו' ומה אתר דכל מבועין ונחלים נפקין מינה הן חו"ג והיא השפעת הגילוי ודאימא9 נק' נחלים ע"ש מ"ש כל10 הנחלים הולכים אל הים כו' והשפע דחכמה כח הנעלם נק' מבועין עד"מ מעיין הוא הולך מתחת לארץ משא"כ הנהר הולך בגילוי כו' והמשיל משל שני מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיא למבועין דנביע כמו שא"א לומר שיהי' הולך מים מן הבריכה והחפירה אל מקור המעיין כך א"א לומר שיצאו מים כו', ואחידו בי' תלת עמודין חג"ת והם ג' צדיקים עמודי עולם כו' ותתסחי בכל יומא מטלא קדישא כו' הרב כבסני כו'.
פתח ההוא ינוקא ואמר והי' ביום ההוא לא ידיע מאן הוא, כי הו"א לשון נסתר שאינו יודע מי זה וכאומר ההוא בה' הידיעה משמע זה בגילוי וא"כ איך יתכן יחד כו', אלא בכל אתר ביום ההוא יומא בתראה הוא, הוא מל' דאצי', אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא הוא בחי' בינה כמד"א ועבד11 הלוי הוא להמשיך בחי' הוא וכשמתחבר עם מל' ה' תתאה מתפשט בבי"ע נק' ההוא כו' הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלים פי' בתמי' וא"כ מה זה שאמר והי' ביום ההוא יצא מים חיים מירושלים דמשמע שירושלים אינו בחי' ביום ההוא המל'
הערות
- 1. והי' ביום ההוא : הנחת המהרי"ל. נעתק מכת"י 284 (צח, א). הנחת כ"ק אדה"א ממאמר זה נדפס בביאוה"ז שלח צ, ד (מגוכתי"ק 1025). הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ נדפס בביאוה"ז הצ"צ ע' תעט.
- 2. והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים : זכרי' יד, ח.
- 3. נ' שערי בינה נבראו בעולם : ראה ר"ה כא, ב.
- 4. י"ב בקר. . והים : מלכים-א ז, כה. מד. דהי"ב ד, טו.
- 5. והים מל' דאצילות עומד עליהם : ראה מאו"א אות יו"ד, סט"ז. וראה לקו"ת קרח נג, ד.
- 6. שאו"א הם תרין ריעין : ראה זח"ב נו, א. זח"ג ד, א. אוה"ת נצבים ע' א'רכב.
- 7. ואין א"ס מתלבש כ"א בחכמה : ראה תניא פי"ח. פל"ה בהגה [ובהנסמן בליקוט פירושים לשם ע' תרעא ואילך].
- 8. המלכות דלית לה מגרמ' כלום : ראה זהר תולדות קלה, סע"ב. ויחי רלו, ב. רמט, ב. ויקהל רטו, א. בחוקותי קיג, ב.
- 9. ודאימא : כ"ה בכת"י המעתיק, וניכר שחסר כאן.
- 10. כל הנחלים הולכים אל הים : קהלת א, ז.
- 11. ועבד הלוי הוא : קרח יח, כג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.