תקה

ושמו את שמי על בנ"י ואני אברכם. פי' ואנ"י⁴² הוא אותיות אין שהוא בחי' הכתר והענין הזה הוא אחר הברכה הנ"ל מלמטה למעלה באמרו יברכך כו' דהנה מה שהברכה בא בבחי' תוס' וריבוי מלמטה למעלה הנה זה בא בבחי' אור חוזר שעולה למעלה מעלה עד בחי' הכתר כי בחי' מל' עומדת לנגד בחי' הכתר מלמטה למעלה ולהיות כי נעוץ⁴³ סופן בתחלתן דוקא כידוע ע"כ המלכו' עולה עד הכתר⁴⁴ דוקא מפני שיש בחי' בריח התיכון שמבריח מן הקצה לקצה דהיינו מתחלתן לסופן ומסופן לתחלתן כו' וז"ש רבבה⁴⁵ כצמח השדה כו' עד"מ צמח השדה שעולה בבחי' א"ח ובברכה שמתברך מלמטה למעלה באה ועולה עד בחי' הכתר שהוא בלתי מוגבל ולמעלה מן המספר והיינו ותבואי⁴⁶ בעדי עדיים כלומר כתר כל הכתרים כמ"ש במ"א וכך אני אברכם מלמעלה למטה ג"כ מבחי' הכתר דא"י⁴⁷ וכמ"ש ישא ה' פניו אליך ומבואר למעלה שהוא המשכת האור מפנימי' הכתר וזהו ואני אותיו' אין שהוא בחי' הכתר שיברכם מלמעלה למטה כשם שעלה הברכה מלמטה למעלה כו' וד"ל.

ושרש ענין ויקרא האדם שמות כו' הנה לכאורה אינו מובן כלל מ"ש ויקרא האדם שמות כו' דהלא האדם נברא בע"ש וכבר נבראו כל הנבראים עד יום הששי וכידוע המאמר דאפי'⁴⁸ יתוש קדמך כו' וא"כ כבר הי' קריאת שם לכל הנבראי' שהרי בעשרה מאמרו' נברא העולם בכלל ובדרך פרט נתחלקו לצרופי' הרבה ועכ"פ יש צירוף מיוחד לכל נברא בפרט כידוע, אך הענין הוא דבאמת כבר הי' צרופי' מיוחדי' לכל נברא אבל היו רק בהעלם למעלה בבחי' דיבור העליון שמחי' כל הנבראי' כו' אבל להמשיכם לידי גילוי מן ההעלם הוא שקרא האדם שמות לכל החיה והבהמה כו' וזהו שאמרו ז"ל במדרש⁴⁹ ראו חכמתו כו' שחכמתו של אדם גרמה לו להבין בשמות שכבר נקראו למעלה לסוס ולחמור כו' וד"ל אך הנה בקריאה זו <רמב>

בגילוי מן ההעלם הוא שתיקנם והעלם להיות בבחי' מדרגת התיקון העליון דהרי האדם הוא משם מ"ה שהוא בחי' התיקון וכמ"ש באד"ר⁵⁰ באני עלמין ולא אתקיימו עד דאתברי פרצופא דאדם כו' ואז נמשך בחי' הביטול בכל הנבראי' כענין חמורו של רפב"י שהוא היה מבחי' בהמות בהררי אלף כו' וע"כ לא נא' פסוק זה דויקרא האדם אלא בהיותו בג"ע קודם חטא עה"ד כו' וד"ל.