תצג

מאין בכל רגע כו' ולא בבחי' שמיעה בלבד כמאמר אינו⁴³ דומה שמיעה לראיה לפי שהשמיעה הוא רק בחי' ההשגה בהתבוננו' הנק' בינה שאינה אלא מרחוק לשער בהבנת השכל ולא שיראה הדבר כמו שהוא ממש וזהו מצות שמע⁴⁴ ישראל ואין שמע⁴⁵ אלא ענין הבנה כו' אבל בחי' ראי' מקרוב הוא והוא בבחי' חכמה דוקא וכמ"ש וירא⁴⁶ ראשית לו כו' וכמ"ש במ"א וגם בכאן ר"ל חכמת אדם תאיר פניו שהחכמה מביאה לאדם לידי בחי' ראי' מקרוב לראות בעין השכל איך דכולא קמי' כלא חשיב ממש ואין בחי' היש תופס מקום כלל וידוע שאין זה אלא דוקא בבחי' כח מ"ה שבנפש והיינו שתאיר פניו לראו' פנים בפנים כו' וזהו ג"כ פי' יאר ה' פניו אליך דכשם⁴⁷ שבא לראו' כו' כך יאר ה' פניו להיו' נגלה לו לאדם כמו שהוא למעלה דקמי' כו' ולא כמו שהוא מלובש בהלבשו' וצמצומי' והיינו שאמר פני"ו בחי' הפנימי' דוקא וד"ל.

וזהו מצות ת"ת שאחר ואהבת שבק"ש באמרו ודברת⁴⁸ בם כו' וכן בפ' שני' ונתתי⁴⁹ מטר ארצכם שהוא ג"כ מדבר בענין ת"ת שנמשל לגשמים כמ"ש כאשר⁵⁰ ירד הגשם כו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי כו' כמ"ש ביאור זה במ"א שקול דתורה נמשל לגשמי' כו' והוא הנק' הארת פנים דהוי' כי הנה ידוע דאוריי'⁵¹ מחכמה עילא' נפק' וחכמ' עילא' כתיב בה חכמת אדם תאיר פניו דהיינו חכמתו ית' שנק' חכמת אדם העליון שעל הכסא כו' והיא תאיר פני הוי' בבחי' הפנימי' כנ"ל אלא שירדה התורה למטה ונתלבשה בעניני' גשמיים <רלב>

בשיתא סדרי משנה זרעים מועד נשים כו' אבל למעלה הנה היא בחי' אור⁵² פני מלך חיים וההארה שמתפשטת ממנה למטה הוא בא כמים⁵³ הפנים לפנים כו' ע"י אתעדל"ת הנ"ל וה"ז כמים⁵⁴ שיורדי' מגבוה לנמוך כו' אך אין טפה יורדת כשאין טפיים עולי' כו' והוא בחי' העלא' מ"ן מברורי' דרפ"ח באהבה במס"נ בתחלה כנ"ל וד"ל.

ויחונך פי' ויחונך⁵⁵ הוא לשון חן שע"י הארת הפנים ממילא נמשך החן וכמ"ש ונח⁵⁶ מצא חן כו' וגם הוא לשון חנייה לפי שעי"ז נעשה להקדב"ה⁵⁷ דירה בתחתונים וכמ"ש ושכנתי⁵⁸ בתוכך כו' והכל ענין א' דהחן בא מחמת החנייה