תפז
בחי' עתיק יומין המתנשא מימות עולם דז"א ונק' ימי קדם דא"א כו' והיא ג"כ בחי' ח"ס9 דא"א שהיא מובדלת מן הנאצלי' בלתי תתלבש בהם וחציו שורש לנאצלי' הוא בחי' חג"ת דאריך שהם מלובשי' באו"א כו' וז"ש והאי ח"ס שקיט ושכיך באתרי' כחמר טב דיתיב ושקיט על דורדי'. כי הנה החכמה היא המברר וח"ס מברר באצי' והסיגי' שא"א להיות מברר באצי' נק' דורדי' והוא מברר בבריאה שגם הוא אלקות אלא שאינו כלול ובטול כ"כ.
וביאור ענין דורדי' הנה יש העלם וגילוי ועד"מ10 הטפה שנמשכת מן המוח האב כוללת רמ"ח כחות אברי הוולד ואעפי"כ הם נעלמי' ואח"כ כששוהה בבטן האם ט' חדשים נעשה בנין וגידול האברי' בגילוי כו' כך אב ואם נק' חו"ב שמולידות אהבה שנק' בן זכר חסדו כו' ויראה נק' בת ועיקר השפע הוא מבחי' החכמה כמו שבתחילת ההשכלה יש התפעלות אלא שהוא בהעלם וע"י התבוננות שמרחיב ומתבונן בדעתו באותו השכלה מתגלה התפעלות לאהוב כו' וכמו למשל התפוח שכלול בכח הצומח בהעלם וכן למעלה יותר אמרו אין11 לך עשב שאין לו מזל כו' ואעפי"כ שם ברוחני הרבה יותר וכך הנה ידוע דיש דצח"מ הדומם אין לו גידול והצומח דומם הוא בעצם כמו העצים שהם דומם אלא שכח הצומח מתלבש בו ומגדלו כו' וכך באדם הגוף הוא דומם והשערות צומח והראש12 חי והדיבור הוא מדבר ובנפש האותיו'13 שבמחדו"מ נק' דומם כי האותיו' אין בהם הגדלה כמו שהוא נמשך כך נשאר כו' והמדות נק' צומח שהרי יש מדה קטנה במיעוט התפעלות ואח"כ מתרחבו' כו' והשכל נק' חי ע"ש מ"ש והחכמה14 תחי' והכתר שבנפש נק' מדבר כו' וכך למעלה באצי' המל' נק' דומם שהם אותיות דבר ה' והמדות שהוא ז"א נק' צומח ואו"א הם נק' חי' וכתר שהוא חג"ת דאריך המלובשים באו"א נק' מדבר כו' וכשם שבבחי' האצי' הנגלה יש ד' בחי' הללו כך בהעלם הם ג"כ בבחי' עתיק15 הנעלם שהיא מבחי' תחתונה שבמאציל כנ"ל וכמו שנמצא כחות הרמ"ח אברי' בהטפה וכן כח התפוח בכח הצומח כו' אלא שבי"ע הוא רוחני יותר וביאור ענינם שם יובן שהרי פעם16 איתא בע"ח דאו"א יונקים ממזלות דא"א מזל נוצר17 ומזל ונקה ופעם איתא שמלבשי' לזרועות דאריך, והענין שמה שמלבשי' לזרועו' דא"א הוא מבחי' פרצוף אריך שהוא שורש הנאצלי' והוא בחי' הגילוי ומה שמקבלי' משערות ומזלות הוא מפרצוף עתיק שהוא ג"כ בחי' חסד כו' והנה בכל הבחי' יש ע"ס וכמ"כ בחכמה
הערות
- 9. ח"ס דא"א : ראה ע"ח (שער א"א) שי"ג.
- 10. ועד"מ הטפה שנמשכת מן המוח האב : ראה תניא פ"ב.
- 11. אין לך עשב שאין לו מזל : באוה"ת וארא ע' ב'תתפג מציין: הובא בר"ח פ"ה משער האהבה והוא במ"ר בראשית פ"י[ו]. וראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמח, וש"נ.
- 12. והראש : בכת"י ב': והדם.
- 13. האותיו'. . נק' דומם : ראה ס"י פ"ד, מי"ב. וראה תו"א ויצא כב, ג. לקו"ת במדבר ח, ב. שה"ש לא, ג. ובכ"מ.
- 14. והחכמה תחי' : קהלת ז, יב.
- 15. עתיק. . שבי"ע : תיבות אלו ניתוספו מכת"י ב'.
- 16. פעם איתא בע"ח : ראה גם תו"ח [הוצאת קה"ת — תשס"ג] קלא, א.
- 17. דאו"א יונקים ממזלות דא"א. . נוצר : תשא לד, ז. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קעב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.