תפה

שום בחירה אחר שזרקה האבן שיוגבה למעלה או ירד למטה שלא יוכל לשאת¹⁷ אח"כ מכמו שנזרק ממנו פ"א והיינו לפי שהכח של האבן נפרד ממנו ואינו כמו במשל הכתיבה הנ"ל לכך¹⁸ אצי' נק' גילוי ההעלם דעצמיות א"ס ואינו¹⁹ הגילוי זה מקושר ומחובר לעצמיותו אלא שהוא מה שהעצמות מתגלה מפני כך נק' אצי' א"ס²⁰ היותו סמוך לו משא"כ בי"ע הם מופרדים ממש ואין להם קישור וחיבור כלל וזהו בחי' מל' שבמל' כי מל' הוא בחי' התגלות כי האותיות מגלים את השכל ומל' שבמל' הוא התגלות דהתגלות דהיינו כח שיצא בדרך פרוד כנ"ל וע"כ עיקר הסיבה שבי"ע הם נפרדים ממש הוא לפי שהשפע מגיע עליהם²¹ מבחי' מל' שבמל' דוקא כידוע.

והנה בזהר²² המשיל ע"ס דאצי' לעשר ספירות²³ הנמשכין מן הנהר וכמ"ש מעין דא יו"ד עביד חפירא רברבא וקרא גרמי' בה מבין כו' שהוא הפרש בין ע"ס דאצי' לע"ס דבי"ע שע"ס דאצי' נמשלו לחפירות הנמשכין מן הנהר שמי הנהר נמשכין ויורדים בתמידות לתוכן שיש להם חבור וקשר עמה כו' וכמ"ש דעביד חפירא רברבא מן אותו המעיין כו' אבל ע"ס דבריאה י"ל²⁴ נמשלו לחפירה מבריכה²⁵ שאין לה חבור עם הנהר עתה רק פעם א' הוא שנמשך מן הנהר ועשו בריכה ואח"כ נסתמו בלי יגיעו וירדו תוך אותה הבריכה והיינו מטעם הנ"ל לפי שיש פרסה ומסך בין אצי' לבי"ע שנתעלם אור האצי' ואינו יורד בבי"ע רק בדרך הגשמה גדולה שלא הי' כן תחילה והוא מאור התולדה בלבד ולא אור העצמות וע"כ נק' יש מאין כידוע וכו' שמקבלין מן בחי' מל' שבמל' בלבד אבל האצי' גם שאינו רק הארה מעצמיותו יהי' איך שיהי' עכ"פ הארה זו מקושרת במקורה בתמידית כנ"ל.

וזהו הטעם שאמרו בע"ח בכוונת בא"י כו' שהוא להוסיף אורות שבאצי' והיינו כי עיקר הוספות האור בתוספות ברכה שלא הי' כן בתחילה כידוע דיש שינוי בין שבת למו"ש²⁶ כו' אינן אלא באצי' שהוא מקושר ומחובר עם העצמיות שייך לומר שם שמקבל שפע בתמידי' שהרי נמשל לחפירה שאינה מופסקת מן הנהר כנ"ל ע"כ יתכן שם ענין הוספה ומיעוט כו' אבל בבי"ע מאחר שנפרדו לגמרי וכדוגמת החפירה שנפסקת מן הנהר שלא יתכן שיגיע אלי' שפע מן הנהר אחר שיש הפסק ביניהם א"כ היתכן²⁷ לומר בהם ענין הוספה ומיעוט כי כבר נפרדו ואין בהם רק כמו שנחצבו תחילה בלתי גרעון והוספה כו' וד"ל²⁸.