תעד

הנה אנו רואים שכולם מקבלים מבחי' אל דתיקון הראשון מי"ג תיקוני' אלא שבריא' בשם אל שד"י ושם הוי' ביצי' ג"כ מבחי' אל כו', וזה פלאי לכאורה איך יהי' דילוג המדרגה כ"כ מבחי' אל דתקוני' דא"א שהוא מקור האצי' שיתלבש בבי"ע כו', אך הענין הוא משום דאדרבה דלהיות עולמו' הללו המה בירידו' המדרגה ביותר צריך שיבא להם אור השפע ממקום עליון ביותר כי כדי שיבא האור עד למטה כ"כ צריך שיבא ממקום הנעלה ביותר, וכידוע ענין הטעם בכלל הזה דלדבר נמוך ביותר צריך שיאיר ממקום גבוה ביותר כי לעוצם הרוממו' יוכל להשפיל א"ע ביותר משום דערך עומק³³ תחת לפי ערך עומק רום כמ"ש בס"י וכמבואר במ"א וא"כ היא הנותנת לומר ג"כ דבעומק תחת מאיר דוקא מעומק רום כי <רכ>

נעוץ³⁴ תחלתן בסופן דוקא וכמ"ש במ"א באריכו', וזהו ענין האופן³⁵ אשר בתוך האופן שלהיותו יותר מקיף כללי מכולם ע"כ יסובב למעלה ולמטה בהשווא' א' משא"כ אופן אשר מלובש בתוכו שאיננו מסבב כ"כ למטה כמו האופן הסובב כולם לפי שאינו מקיף כללי לכללות הכל עליון ותחתון כמו האופן העליוני מכולם כו' והרי מובן מזה שכל היותר עליון יותר תחתון וזהו עצמו הטעם שבתחתון יהי' בא האור מהיותר עליון והיינו מה שאמרו ז"ל ע"פ ועברתי³⁶ בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.

וזהו ענין המאמר הזה בתלת עלמין הללו דהיינו ג' עולמו' הנפרדי' יש מאין ממש כו' שמקבלי' ההארה דוקא מאור ח"ס דא"א בתיקון הראשון דאל שמתלבש בג' שמו' הנ"ל משום דכדי שיאיר האור כ"כ למטה בעולם הפירוד צריך שיבא דוקא ממקום היותר גבוה והוא מבחי' אל דא"א שהוא הכתר³⁷ הממוצע בין עצמו' המאציל לנאצלי' כו' וד"ל, ובזאת ההקדמה יובן ג"כ הטעם בירידת התורה והמצו' בעולם הנפרד שהוא ע"י משה דוקא להיותו מבחי' ח"ס דא"א כנ"ל, וע"כ הי' ביכולתו לקרו' הוי' הוי' והוא משום דלא פסיק טעמא כו' כמ"ש בו מן המים משיתהו כו' וכנ"ל וע"כ דוקא ע"י משה ניתנה התורה בעולם הנפרד בפעולה גשמי' ולא ע"י אברהם כי שרש אברהם הוא רק בבחי' ג"ר דאבא כנ"ל אבל שרש בחי' משה הוא בח"ס מקור דאור אבא כנ"ל ושרש שרשו הוא מבחי' חכמה דא"ק כנ"ל וד"ל.

וזהו משה³⁸ ידבר והאלקי' יעננו בקול. פי' משה הוא מבחי' שם מ"ה דא"ק כנ"ל ואע"פ שמתלבש בח"ס ומשם עד חכמ' דאבי"ע הרי אין כולם מסתירים לפני עצמו' המאציל וכענין האדם שיודע את מחשבו' ושכליו' עצמותו וסוקרם בעצמותו בסקירה א' כך כתיב בעצמו' אור א"ס היוצר יחד לב"ם כו' וכולא³⁹ קמי' כלא חשיבי