תנה
גורם וכמו שאמר רב יוסף אי4 לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. ולהבין למה האי יומא דוקא הוא דקא גרים הלא מעלת התורה מצד עצמה היא ולמה לו לתלות בהאי יומא.
אך הענין הוא דיש להבין כל עיקר ענין מתן תורה מה חידוש היה בזה והלא כבר קיים5 אברהם אע"ה כל התורה עד שלא ניתנה ואפי' עירוב תבשילין וכמ"ש וישמור6 משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי ובודאי לימד את התורה גם לבנו7 יצחק ויצחק למדה ליעקב ומה חידוש הי' בנתינתה לבנ"י ע"י משה כו'. אך הנה נודע בזוהר דרמ"ח8 מ"ע אינון רמ"ח איברי' דמלכא פי' ענין איברי' והלא לכאורה אינו מובן דהא אין9 לו גוף כו' אך יובן עפ"י מ"ש בזוהר10 דכל אורו' האצילו' בי' ספירין דקרא לון י' תיקונין כו' אינו אלא לאתקנא רזא דשמיה כו' כי ע"ס דאצי' אינם נמשכים רק מבחי' שמות המאציל ובכלל הן הנה ז'11 שמות שאינן נמחקים הידועים והם מלובשים בז' מדותיו ית' כמ"ש לך12 ה' הגדולה והגבורה כו' עד לך ה' הממלכה כו' שהרי באמת מצד עצמו' אור המאציל הרי נק' אור פשוט בתכלית וכמאמר אנת13 הוא חד ולא בחושבן כו' אנת חכים ולא בחכמ' ידיע' מבין ולא בבינה ידיע' כו' עד לאו דאית לך צדק ידיע' דאיהו דין כו' ולאו מכל אינון מדות כלל.
וביאור הדברים הללו כך הוא כי אור החכמה שנאצל מן המאציל עד שנקרא בשם חכים אינו אלא כדי שיהי' מקור ושרש לשרש עד שיהי' נמצא מציא' החכמה למטה בנבראי' להשכיל כל מושכל אבל לגבי עצמו' המאציל הרי הוא למעלה מערך מהות החכמה ואע"פ שמאציל החכמה חכמתו העצמית אינה בחי' חכמ' ידיעא כלל כחכמה זו שנאצל כמו שמסיים ולאו מכל אינון מדות כלל כו' כי חכמה זו שנאצל כבר היא מקור ושרש לחכמ' דבי"ע אבל עצמו' אור א"ס פשוט הוא ואין שייך בו לומר חכים בחכמה ידיעא אלא רק בשביל ההשפעה להיו' חכמה למטה צמצם א"ע להיו' נק' חכים בבחי' אצי' והצמצום הזה הוא בא ע"י אותיו' דשם14 הוי' בניקוד פת"ח כידוע וכן במחשבה שנמשך מן השכל נא' בו כי15 לא מחשבותי מחשבותיכם כי כמו הוא חכים ולא בחכמ' ידיע' כך מחשבותיו הם מובדל מערך
הערות
- 4. אי לאו האי יומא : פסחים סח, ב.
- 5. קיים אברהם אע"ה כל התורה : ראה יומא כח, ב. לקו"ש חל"ה ע' 107 ואילך.
- 6. וישמור משמרתי : תולדות כו, ה.
- 7. לבנו יצחק ויצחק למדה ליעקב : ראה תנחומא ויגש יא. שמו"ר פ"א, א. רמב"ם הל' ע"ז וחקותיהם ספ"א.
- 8. דרמ"ח מ"ע אינון רמ"ח איברי' דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). שע"ת עב, ג הערה 17.
- 9. אין לו גוף : ע"פ פיוט יגדל. פיה"מ להרמב"ם סנהדרין פ"י היסוד הג'.
- 10. בזוהר. . בי' ספירין. . י' תיקונין : ראה ת"ז בהקדמה (יז, א).
- 11. ז' שמות שאינן נמחקים : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"י, ה"ב.
- 12. לך ה' הגדולה והגבורה : דברי הימים-א כט, יא.
- 13. אנת הוא חד : ת"ז בהקדמה (יז, א).
- 14. דשם הוי' בניקוד פתח : ראה פרדס (שער הנקודות) שכ"ח, פ"ה. פע"ח (שער העמידה) ש"ט, פי"ט. סידור האריז"ל ומ"ח שם. ובאוה"ת ואתחנן ע' שעט מציין לזהר תולדות קמה, סע"א.
- 15. כי לא מחשבותי מחשבותיכם : ישעי' נה, ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.