תנה

גורם וכמו שאמר רב יוסף אי⁴ לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. ולהבין למה האי יומא דוקא הוא דקא גרים הלא מעלת התורה מצד עצמה היא ולמה לו לתלות בהאי יומא.

אך הענין הוא דיש להבין כל עיקר ענין מתן תורה מה חידוש היה בזה והלא כבר קיים⁵ אברהם אע"ה כל התורה עד שלא ניתנה ואפי' עירוב תבשילין וכמ"ש וישמור⁶ משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי ובודאי לימד את התורה גם לבנו⁷ יצחק ויצחק למדה ליעקב ומה חידוש הי' בנתינתה לבנ"י ע"י משה כו'. אך הנה נודע בזוהר דרמ"ח⁸ מ"ע אינון רמ"ח איברי' דמלכא פי' ענין איברי' והלא לכאורה אינו מובן דהא אין⁹ לו גוף כו' אך יובן עפ"י מ"ש בזוהר¹⁰ דכל אורו' האצילו' בי' ספירין דקרא לון י' תיקונין כו' אינו אלא לאתקנא רזא דשמיה כו' כי ע"ס דאצי' אינם נמשכים רק מבחי' שמות המאציל ובכלל הן הנה ז'¹¹ שמות שאינן נמחקים הידועים והם מלובשים בז' מדותיו ית' כמ"ש לך¹² ה' הגדולה והגבורה כו' עד לך ה' הממלכה כו' שהרי באמת מצד עצמו' אור המאציל הרי נק' אור פשוט בתכלית וכמאמר אנת¹³ הוא חד ולא בחושבן כו' אנת חכים ולא בחכמ' ידיע' מבין ולא בבינה ידיע' כו' עד לאו דאית לך צדק ידיע' דאיהו דין כו' ולאו מכל אינון מדות כלל.

וביאור הדברים הללו כך הוא כי אור החכמה שנאצל מן המאציל עד שנקרא בשם חכים אינו אלא כדי שיהי' מקור ושרש לשרש עד שיהי' נמצא מציא' החכמה למטה בנבראי' להשכיל כל מושכל אבל לגבי עצמו' המאציל הרי הוא למעלה מערך מהות החכמה ואע"פ שמאציל החכמה חכמתו העצמית אינה בחי' חכמ' ידיעא כלל כחכמה זו שנאצל כמו שמסיים ולאו מכל אינון מדות כלל כו' כי חכמה זו שנאצל כבר היא מקור ושרש לחכמ' דבי"ע אבל עצמו' אור א"ס פשוט הוא ואין שייך בו לומר חכים בחכמה ידיעא אלא רק בשביל ההשפעה להיו' חכמה למטה צמצם א"ע להיו' נק' חכים בבחי' אצי' והצמצום הזה הוא בא ע"י אותיו' דשם¹⁴ הוי' בניקוד פת"ח כידוע וכן במחשבה שנמשך מן השכל נא' בו כי¹⁵ לא מחשבותי מחשבותיכם כי כמו הוא חכים ולא בחכמ' ידיע' כך מחשבותיו הם מובדל מערך