תמז

תוך ובית קיבול ואמנם ע"י הכאת האור בנקודו' הללו משם מ"ה דתיקון נעשה בהם בחי' בית קיבול וכניסת האור עם עשיי' בית קיבול באי' כא' עד"מ המכה בפטיש הנ"ל וזהו ענין ריבוי הכלים שהוא לפי ערך ריבוי כניסת האורו' דוקא מטעם שנעשה הבית קיבול רק ע"י בחי' הכאה של האור בלבד כנ"ל וד"ל. והענין של ריבוי הכלים ידוע שהוא בא ע"י ענין ההתכללות של האורו' זה בזה בכמה אופנים שונים עי"ז ממילא נעשה ריבוי הכלים כמו חסד שבחסד מתכלל עם גבורה שבחסד וכן חסד שבגבורה עם גבורה שבחסד כו' עד שנמתקו הגבורו' בחסדי' ונתכללו החסדי' בגבורו' באופנים רבים מאד ע"כ ממילא בכל התכללו' פרטי יש מציא' אופן פרטי להשראת אור בכלי ואחר שיש ריבוי אופני' בהתכללו' ממילא יש ריבוי הכלים וכידוע זה עד"מ מזיגת דבר בדבר שיש בו כמה מיני אופני' כו' וכמ"ש במ"א וד"ל ובחי' ריבוי הכלים הללו שהוא ע"י בחי' ההתכללו' הוא הנק' פרצוף אדם עד"מ פרצוף אדם התחתון שאנו רואים שמתכללים בו כל האיברי' בתכלית ההתכללו' עד שכאו"א מקבל מחבירו כו' כי ירפאו לכאב הראש בהקזת גיד שברגל כו' וכידוע וכל ניתוח האיברי' פנימי' וחיצוניי' כולם קשורי' ואחוזים <קצט>

יחד זה בזה עד מבלי ימצא ראש וסוף כי הראש מקבל חיותו מן הרגל כו' וכמ"ש במ"א משא"כ קודם בחי' התיקון הי' בחי' הנקודו' זה תחת זה מובדלי' ומופרדי' ואין להם שייכו' וקשר זע"ז כלל כו' וע"כ נק בחי' התיקון הזה שע"י ההתכללו' בשם אדם והוא שם⁴ מ"ה בגי' אד"ם והטעם הוא כי ע"י הכאו' האורו' דוקא בא סיבת התרחבו' הכלים שהוא בחי' ההתכללו' כנ"ל והכאת האור הוא אור דשם מ"ה כמאמר שם⁵ מ"ה במילוי אלפין מלגיו דמקשר לון כו' ואיהו ארח כל האצי' כו' וכמ"ש ביאורו במ"א וד"ל.

ולהבין ביאור הדברי' איך בא בחי' הכאת האור דשם מ"ה לעשו' ההתכללו' הנ"ל יובן עפ"י המבואר במ"א בענין והנורא שהוא מדת ת"ת שבו דוקא שם הוי' על היותו כלול מחו"ג כו' כי בשם אל הוא רק בחי' חסד ובשם אלקי' אין שם אלא בחי' גבור' כו' וכמו שמים ואש א"א שיתחברו כך אינם מתחברי' אך בבוא עליהם מאור א"ס הארה גבוה משניהם יחד אזי מתבטלים ממציאותם ויכולי' אז למצוא בחי' התכללו' מזה בזה וישכנו יחד כאיש א' וכנראה בחוש במלכותא דארעא שהשר הגדול והעבד הנבזה יעמדו שניהם יחד לפני המלך בהשווא' א' ממש וכשילך המלך אז השר מובדל ומרומם בפ"ע והעבד עומד לפניו מרחוק כו' א"כ מי עשה בשר ועבד חיבור וקישור בתחלה בעמדם יחד לפני המלך הרי אין זה אלא בחי' ביטול שהי' בהם מאימת המלך להיותו מרומם הרבה משניהם כו' והנמשל מובן בספי' ת"ת אחר היותו כלול מחו"ג ב' הפכי' בהכרח הוא מפני שאור המאציל עצמו שגבוה מכולם בא ומאיר שם ע"כ נתבטלו ויוכלו להתחבר ולהתקשר וזהו הנק' נור"א כו' וכמ"ש במ"א וגם כאן בענין סיבת ההתכללו' באה ג"כ רק מפני המשכת אור גבוה מעצמו' המאציל וכשהוא בא מתבטלי' וזוהי עד"מ הכאת הפטיש שממילא