תמד

באו"א כו' עד שנק' בחי' הארת פנים למעלה בכלל שנא' ג'⁴³ פעמי' בשנה יראה כל זכורך את פני ה' כו' וכידוע ולפי ערך יובן שיש קצת מהארת בחי' תוס' זה גם בכל יום <קצו>

כמו בעמידה⁴⁴ דש"ע בשחר וכמ"ש בפרע"ח והוא נקרא דרך כלל בחי' הרוחניו' אך מה שמאיר לצורך קיום העולמו' והנהגותיו מזו"נ בתמידו' הוא אשר נק' בחי' חיצוניו' והוא בא בבחי' שרש דהיינו בהשווא' א' בלתי שינוי וכנראה לעין שבכל יום מחדש הבריא' והכל במנהג א' כו' וגם בשבת ויו"ט אין שינוי בזה כי בחי' התוס' אשר מאיר למעלה בשבת ויו"ט אינו נגלה למטה בעולמו' כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.

והמשל השני בזה הוא ג"כ עולה כמשל הנ"ל אלא שהוא בענין אחר והוא ממה שאנו רואי' במלכותא דארעא שהנהגות המלך על מדינתו אינו אלא בשילוח מכתביו שנחתמו בחותם המלך כידוע והנה ידוע אשר נחתם⁴⁵ בחותם המלך אין להשיב אפי' לשנות כמלא נימא ואמנם קודם שיחתום המלך על הכתב שמתבונן הוא בחכמתו איך ומה יכתוב אזי יכול להיות שיאמר המלך טעמים וסברות הרבה למה שנכתב שא"א שיבאו בכתב כלל כי בעצת שכלו וחכמתו יכול להשתנות בשינויים הרבה וכמעט לשנות מהיפך להיפך אבל בבא הסופר לכתוב א"א לכתוב כ"א מה שצריך להנהגת המדינה בהכרח וע"ז יחתום המלך ואז אין להשיב כלל כו' ונמצא משל הזה עולה ג"כ ע"ד משל הנ"ל שבחי' החותם הוא בחי' חיצוניות ובחי' ההתבוננו' בטעמי' של המכתב והחותם הוא בחי' הפנימי' והוא כחומר עם הצורה כנ"ל והרי אנו רואים לעין שלצורך הנהגת המדינה לא יוכל לבא בגילוי כ"א בחי' החיצוניו' אבל בחי' הפנימי' נסתר ונעלם בלתי המלך לבדו יודע אותם כו' והוא ג"כ ביאור ענין בחי' שרש ובחי' תוספ' למעלה דמה שבא מן המאציל לאבי"ע בבחי' שרש הוא בחי' החיצוניו' שהוא ההכרחית להיות מלובש עד למטה מטה כמו להיות נברא יש גמור כמו בריאת אש ומים גשמיים למטה והנהגו' קיץ וחורף וצמיחת תבוא' כו' ועד"ז גם גבוה⁴⁶ מעל גבוה כו' עד גם הנשמו' שנהנין מזיו השכינה שיעור קצוב להם כל ימו' החול אך בשבת ויו"ט מקבלי' בחי' התוס' בחי' הארת פנים הנ"ל כמ"ש והי'⁴⁷ מדי חדש כו' וה"ז בחי' כמשל החותם הוא ביומין דחול לפי שמקבלי' מו"ק דזו"נ וכנמשל ההתבוננו' לפני המכתב הוא בחי' התוס' שמאיר בשבת שממנו בא בחי' שרש בו' יומין הבאי' אח"כ כו' וכמ"ש במ"א באריכו' וד"ל.

ובכל המשלים האלה שבחי' השרש בא בבחי' החיצוניו' כדי הצורך להנהגה בלבד כו' וע"כ יובן הטעם למה שעלה ברצון המאציל במספר מכוון ת"ר אלף שרשים בזו"נ בלבד כי זה המספר בא בבחי' שרש לצורך ההנהגה דבי"ע בלבד כנ"ל וידוע דאשר בא בבחי' שרש הוא בא ונמשך ומתלבש עד למטה מטה עד רגלי העשי' כמובן מתוך הנ"ל וא"כ אם הי' בא בבחי' שרש בריבוי יותר ממספר ת"ר כו' היו גם