תמג

אך הנה עדיין יש להבין על עיקר הדבר למה היה הרצון להיו' בבחי' שרש רק כפי מספר הזה דוקא כו', התשובה בזה יובן למשכיל מטעם הכמוס לי"ח שלטובה וחסד בשביל העולמו' דאבי"ע הי' רצון זה להמאציל ולזאת הי' כונתו במספר מועט כזה שאם הי' בא בבחי' שרש מספר מרובה מזה היה תוספת יניקה לחיצונים הרבה והיו מחריבים כל העולמות כמ"ש בזוהר³⁹ דהוו מטשטשי עלמא כו'.

וביאור הדברים הללו יובן בהקדים תחלה תוספת ביאור בענין בחי' שרש ובחי' תוספת הנ"ל, דהנה להבין היטב ענין ההפרש בין בחי' שרש לבחי' תוספת הוא מובן עפ"י ב' משלים הא' מאשר אנו רואים באדם התחתון שמעמד ומצב גופו ונפשו אשר מלובש בתוכו עם כל פרטי כוחותיה המלובשים באיברי הגוף פנימיי' וחיצוניים אין בו שינויים כלל בין זמן לזמן כמו כח הרגל להילוך וכח הראי' בעין וכיוצא בהם בכחו' הפנימי' כח השכל להשכיל והמדו' בלב כו' והאצטומכא לברר המאכל וכיוצא כולם בתמידו' כמעט בהשווא' א' לשמש בהם כל צרכי גופו הנהוגי' לו תמיד כו' אך לפעמי' אנו רואים שימצא שינויים בכחו' הפנימיי' כמו השכל והמדות מה שיתוסף בהם אור הרבה יותר מכפי השיעור והמדה הראשונה כו' כמו בעת שיעשה האדם משתה ושמחה שישמח ויגיל בלבו ויאיר אור הרבה בלבו והוא ע"י החדוה וכן יאיר לפעמים תוספת אור הרבה בשכלו ומוחו והוא כאשר ימצא שכל וסברא חדשה כידוע עד שיאירו פניו וכמ"ש חכמת⁴⁰ אדם תאיר פניו וכענין צהבו⁴¹ פניו של רבי וכמ"ש במ"א אך הנה בחי' גילוי אורו' הללו בשכל ומדו' וכה"ג אינו אלא לפרקים וגם יש בהם שינויי' לפעמי' מעט ולפעמים הרבה כפי השעה והזמן כו' והוא הנק' בחי' תוספת משא"כ בחי' שרש הוא אשר יש מהארת הנפש בגופו בתמידו' בהשווא' לצורך הנהגות גופו תמיד כנ"ל ואין בו שינוי כלל כו' ונמצא מובן עיקר ענין ההפרש ביניהם שבחי' אותו התוספת באור השכל והמדו' בא בבחי' פנימי' יותר והוא נק' בחי' הרוחניו' לגבי הארה הראשונה דמאחר שהיא רק בחי' חיצוניו' נק' בחי' גשמיו' לגבי פנימי' הניתוסף והוא כערך הגשמיו' לגבי הרוחניו' ממש והוא כערך החומר לגבי הצורה כידוע וע"כ בא סיבת ההפרש הזה הנ"ל שהתוספ' הזה מפני שהוא בחי' הרוחניו' והפנימי' לא יבא רק לפרקים לפי העת והזמן אבל בחי' החיצוניו' שהיא לצורך הנהגו' הגוף בהכרח שיהי' בא בבחי' שרש דהיינו בתמידו' בלתי שינוי וד"ל.

והנמשל ממשל זה יובן למשכיל למעלה בבחי' שרש ובחי' תוספ' שבשבת ויו"ט וכיוצא אזי יאיר בחי' תוספ' והוא בחי' פנימי' המוחי' בזו"נ ופנימי' האור במדו' וכה"ג וזהו ענין השמחה ביו"ט שנא' ושמחתם⁴² לפני ה' דוקא כו' כידוע שהשמחה למעלה היא בבחי' תוספת גילוי אורו' ומוחי' חדשי' מאו"א ועד"ז גם