תלח

השנה המה י"ב חלקים שנתחלקו בחי' מוחי' שבמל' דאצי' שהיא שרש כנ"י למעלה וכמבואר פרטי ענין זה בספרי הקבלה.

ולכאורה כל זה אינו מובן שהרי אנו רואים שכללו' נ"י היו יותר מזה המספר הרבה בכפלי כפלים גם בדורות הראשונים כמו בזמן בית ראשון וגם בימי יהושע והזקנים הרי ניתוסף ע"ז המספר הרבה ומכ"ש בדורות הבאים אחריהם עד לאחר חורבן בית שני שניתוסף עליהם מאה פעמים ממספר הראשון ובפרט מן הנולדי' בכל דור ודור עד זמן הזה ואיך יתכן לומר שמספר דכללות נ"י למעלה אינו אלא מספר מכוון ת"ר אלף כו' וגם הלא משה רבינו ע"ה בירכם יוסף⁷ ה' ככם אלף פעמים⁸ ואיך בירכם בדבר שאין לזה שרש למעלה כו', וקושיא זו עצמה היא אשר יש להקשות על מה שנכתב בפ' זו מנין מספר שמות כל זכר ת"ר אלף כו' דהרי התורה⁹ נצחית היא כידוע ובודאי נכתב מנין זה לקרותו גם¹⁰ בזמן הבא אח"כ בכל דור שאינו אלא במספר זה דוקא ולזה אומר נשא¹¹ את ראש דר"ל גם עכשיו בקריאתו בתורה שאו את ראש בנ"י שהם עכשיו במספר הזה דוקא וזה פלאי לכאורה דהלא אינם נמצאים בשום זמן כמספר הזה דוקא אלא יותר הרבה ולא לפי סדר הזה שבד' דגלים כו'.

אך כל זה יובן בהקדים תחלה ענין הפסוק מה שאמר במספ"ר שמו"ת כו' ומהו לגלגלת"ם כו' דהנה מה שאמר במספר שמות הוא כמו נתינת טעם למספר הזה ת"ר אלף דוקא לפי שאין בחי' השמות עליונים באים למעלה רק במספר הזה דוקא ולא יש מספר בשמות זולת זה המספר וע"כ לפי מספר השמות כך ימנה מספר בנ"י למטה וזהו פי' במספר שמות כלומר לפי מספר השמות למעלה כך יהי' למטה מספר בנ"י כו' וביאור טעם הדברים הוא לפי ששרש נשמות ישראל נולדו מבחי' יחוד זו"נ וכידוע שי"ב השבטים שרשם המה בז"א וגם בבחי' נוק' דז"א וכמ"ש¹² במ"א ע"פ כי שם עלו שבטים כו' וכמ"ש¹³ בזוהר בכמה דוכתי וששה הקצוות דז"א