תלא

אך עיקר הענין הוא דיש הפרש בזה, דכאשר הרשעים המה בשלימותם בלתי בירור עדיין לגמרי אז לא יש ביכולת הצדיקי' להשפילם ולהכניעם אבל כשהרשעים מתבררי' ויוצא מהם חלק הטוב אזי יש ביכולת הצדיקי' להכניעם ולהאבידם כו' וטעם הדברים כי כאשר המה בשלימותם הרי המה אנשי השם אשר מעולם התוהו ממש והם גבוהי' מבחי' התיקון ולא יכלו להם אותן אשר למטה מהם במדרג' אך כשמתבררי' ע"י שם מ"ה ויוצא מהם חלק הטוב ולא נשאר רק חלק הרע שהוא בא בשבירה הנשאר בהיכלו' החיצוני' שלמטה מטה אזי בנקל מאד שיפלו ויאבדו לגמרי וכמ"ש כהמס¹⁵ דונג כו' כן יאבדו רשעי' כו', כי רק מצד הטוב שבהם גבוהי' המה מבחי' התיקון אבל לאחר שהוציאו מהם הטוב ונכלל בקדושה ולא נשאר רק חלק הרע אותו יוכלו בקל להאבידו כו', והיינו ענין הבירור שניתן לתוהו ע"י שם מ"ה דתיקון דהיינו רק ע"י בירור דוקא כנ"ל ולא כמו שהם בשלימותם כו'. ודוגמא לדבר בלעם הרשע שהי' מבחי' התוהו כו' ולא יכלו לו בנ"י אך כאשר הוציא משה ממנו חלק הטוב והוא במה¹⁶ שהשים ה' דבר בפיו כו' ונעשה בחי' תורה הרבה על ידי שנשא¹⁷ משלו ויאמר כו' שהוא כל פ' בלק שניתנה למשה וישראל והפרשיו' הללו מדברי בלעם הן ונעשי' תורה לישראל ואז לא נשאר רק חלק הרע שבו ולכך אמר אחר שגמר כל דבריו הנני¹⁸ הולך לעמי כו' ויכלו לו אח"כ והרגוהו כידוע וד"ל ועד"ז בכל הרשעי' וע"ד דוגמא במה שאמרו דלמא יפוק מיני' ברא מעליא וכשהולידו אזי יוכלו להפילו וכיוצא בזה וד"ל.

וזהו שאמר ראה כל גיאה הכניעהו והדוך רשעים תחתם כלומר כמו שהם בשלימותם שהם תחתם וכי תוכל להטמינם בעפר כמו שהם כו' וד"ל. אך הגם שאין זה ביכולת הצדיקי' אבל הוא ית' כל יכול מאחר שממנו הי' ענין השבירה והתיקון ביכולתו לעשו' מתוהו תיקון וכמ"ש במ"א ע"פ מי שם פה לאדם וזהו אם זרוע כאל לך כו' שזהו שרש ענין מענה ה' לאיוב בדרך כללו' וד"ל.