תכט

בתוך תוכה גנוז בהעלם גדול מבחי' הטוב דרפ"ח כו' וצריך מטעם זה להוציא מן ההעלם לגילוי ע"י גשמים דוקא והוא בחי' שם מ"ה שמבררן לרפ"ח ניצוצי' דנפלו בשם ב"ן כו' כי שרש הגשמי' למעלה הוא בחי' שם מ"ה כו' וכמ"ש מעלה⁹⁹ נשיאי' מקצה הארץ והוא האידי' שעולי' מן הארץ שהוא בחי' העלא' מ"ן ואח"כ ברקים למטר עשה כו' שהוא בחי' מ"ד כמ"ש במ"א וכל זה שהגשמי' מלחלחי' הארץ אינו אלא סיבה בלבד שהארץ תוציא כחה החזק מן ההעלם לגילוי דהיינו טובה דגניז בגווה כו' אבל לאחר שתוציא כחה תצמיח בכחה מצד עצמה מחלק הטוב דגניז בגווה כו' וא"כ לא הועיל הגשמי' רק להסיר המונע והוא חלק הרע המכתיר וסובב לטובה דגניז בגוו' כמשל שבירת הקליפ' שממילא יגלה מה שבתוכו כו' וזהו ונתנה הארץ יבולה פי' הארץ הוא בחי' שם ב"ן למעלה שיש בו מהטוב דתוהו בנפילת רפ"ח כו' בהעלם גדול כנ"ל והוא הנק' יבולה כלומר כח חזק יותר משל המשפיע מטעם דבחי' התוהו קדם לתיקון דמ"ה כי שרש ב"ן בס"ג כו' וכנ"ל אלא ע"י שנתן הגשמי' בארץ היו רק סיבה בלבד להוציא הטוב הגנוז מן ההעלם לגילוי אבל אחר שנתברר <קפט>

שם ב"ן ונגלה בחי' הטוב הגנוז אשר בה מבחי' ס"ג דתוהו הרי הוא למעלה משם מ"ה כנ"ל ויהי' עלי' המל' למעלה מבחי' ז"א וכמ"ש אשת חיל עטרת בעלה וכנ"ל בפי' והי' אור הלבנה כו' עד שיהי' שבעתיים כאור ז' הימים כו' וד"ל.

וזהו ועץ השדה יתן פריו פי' עץ השדה הוא האור הצומח מן הארץ שם ב"ן וכמ"ש תוצא¹⁰⁰ הארץ כו' עד ועץ עושה פרי כו' ונק' עץ השדה שהוא עץ הדעת טו"ר לאחר שנתברר בשדה שהוא שם ב"ן וכמ"ש ואם¹⁰¹ בשדה מצאה כו' וכשמתבררת נק' חקל¹⁰² תפוחין קדישין כו' וזהו ועץ השדה דוקא יתן פריו כי מצד השלימות שנתברר שם ב"ן יתן העץ הזה גידול פריו מצד עצמו ולא ע"י משפיע כלל כי נגלה בארץ טובה דגניז בגווה כו' משא"כ עכשיו קודם הבירור דכתיב והוא ימשול בך דמ"ה מברר ב"ן וכמ"ש במ"א וד"ל ובנפש האלקי' עם נפש הבהמיו' ג"כ ע"ד הזה יובן כי נפש הבהמי' מכתיר לנפש האלקי' ובהסיר ממנה המקיף הרע נגלה בה האהבה מסותר' והוא טובה דגניז בה שנתברר מרפ"ח ניצוצי' שבצלם דנוג' כו' שיגיע בה לבחי' מאד כנ"ל בפי' טוב מאד זה מלאך המות כו' משא"כ עכשיו הוא רק ע"י קול דודי דופק פתחי לי שהוא המעורר שיהא לב דנוק' פתוח אבל לאחר הבירור ונתנה הארץ הוא נפש הבהמיו' יבולה מרפ"ח כו' ואז ועץ השדה יתן פריו הוא נפש האלקי' שנשרש בנפש הבהמיו' שיתן פריו מעצמו כנ"ל וד"ל.