תכד

עצמו יש י' ספירו' כתר שבכתר וחכמה שבכתר כו' עד מל' שבכתר כי כמו שבכל ספי' כלול מי' כמו החכמה יש בה י' ספי' כתר שבחכמה וחכמה שבחכמה כו' כך יש בכתר עצמו י' ספי' ובבחי' כתר שבכתר נבדל שם לגמרי מבחי' החכמה והוא הנק' רצון הפשוט ובזוהר⁶⁰ נק' רעוא דכל רעוין ואין טעם לרצון זה אפי' טעם כמוס אין לו דהיינו בחי' חכמה שבכתר הנק'⁶¹ חכמה סתימא' דא"א שהוא עד"מ כמו הטעם הכמוס ונק' חכמה סתומה או תעלומו' חכמה אבל בכתר שבכתר עדיין נבדל מבחי' ח"ס זו והיינו גם מלהיות מקור לאור חכמה דאצי' הנק' אור אבא אבל בח"ס דא"א שהוא בחי' חכמה שבכתר כבר מלובש הרצון הפשוט בטעם אלא שהוא נק' ח"ס והוא עכ"פ מקור להיות בחי' חכמה בגילוי באצילו' כו' והנה המצות ששרשן עדיין בבחי' כתר שבכתר הנק' רצון פשוט כנ"ל אין להם טעם כלל וכלל בגילוי באבי"ע מפני שבשרשן הראשון והוא בבחי' הכתר שאינם מלובשים עדיין שם בבחי' ח"ס כנ"ל והמה המצות הידועו' כמו מצות⁶² פרה אדומה אשר מטמא טהורי' כו' ועלי' אמר שלמה אמרתי⁶³ אחכמה והיא רחוקה ממני וכיוצא בה יש הרבה מצות שלא נמצא להן טעם ושכל למטה כמו מצות תפילין וציצית ומל"ת דשעטנז וכלאים וכיוצא אבל אותן המצות ששרשן מלובש בח"ס דא"א שהוא מקור לאור חכמה דאצי' ומשם משתלשל האור בבי"ע עד בחי' חכמה דעשי' לכך נמצא להם טעם ושכל גם בשכל <קפה>

וחכמה המושג לנו כמו מצות השבת ואיסור מלאכה בשבת משום כי⁶⁴ בו שבת ואיסור גניבה וניאוף כו' ומצות צדקה וכיוצא בהם וד"ל. והנה אותן המצות שהם למעלה מן הטעם לגמרי להיותם מבחי' כתר שבכתר כנ"ל לפי שמעלתם בשרשם מאד נעלה ע"כ בהם דוקא יוכל להיות בחי' החקיקה השנית הנק' חקיקה מבפנים כי בנפש הבהמיו' להיות שהיא בסוף כל ההשתלשלו' שאין עוד למטה הימנה צריך שיעשה בה חקיקת בית קיבול ממקום הגבוה ביותר דוקא וכדוגמא זו מצינו במ"א⁶⁵ שכל היותר נמוך צריך שיאיר שם ממקום היותר גבוה והיינו מ"ש ועברתי⁶⁶ בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' דידוע הטעם משום דקליפת⁶⁷ מצרים במ"ט שערי טומא' שהוא תחתית כל המדרגו' אין ההארה שמה מהפך מחושך גדול כזה לאור כ"א מבחי' האור היותר עליון מבחי' אני כו' וכך בנפש הבהמיו' לעשו' בה חקיקה שתוכל ליכלל באחד אינו אלא מבחי' מצות שנק' חוקותי שהם מבחי' רעוא דכל רעוין היותר עליון מכל ההשתלשלו' כו' וד"ל. ובזה יובן מ"ש באר⁶⁸ חפרוה שרים כו'