תכג

ג"כ שהרי ענין התפעלות הוא שנתפעל וניזוז ממקומו כמו עד"מ פעולת התנועה גשמית וכיוצא כך התפעלות הנפש שנתפעלה והופשטה מבחי' הרע הסובבי' אותה מצד ההתבוננו' ברוממו' ה' והיינו ענין החקיקה מבחוץ בלבד שהוא רק ענין הכריתה ליניק' החיצונים שלא ימנעו כניסת אור אלקי בהתפעלו' אהבה כו'.

וזהו מ"ש סבוני גם סבבוני כו' בשם ה' כי אמילם כו' והוא זמור עריצים בפסוקי דזמרה עד ק"ש להכריתם מכל צד בכדי שיוכל אח"כ להתפשט בנפש האלקי' בחי' אהבה האלקי' שהוא בחי' ההתפעלו' ממש דהיינו שנקודת הלב נחקק וניטל ממקומו כמ"ש ולבי⁵² חלל כו' וכמ"ש כלה⁵³ שאירי לבבי והוא באהבה דבכל מאדך בק"ש והיא הנק' חקיקה פנימי' עד"מ <קפד>

שחוקקים לכלי להיות בו בית קיבול כו' והוא העיקר וההתפעלו' שבפסוקי דזמרה לפני ק"ש אינה אלא כמו הכנת הגולם בלבד שיוכל להיו' כלי בית קיבול כו' וד"ל. ובזה יובן מה שאר"י יהא⁵⁴ חלקי מגומרי ההלל בכל יום כו' דמשמע שלא הי' גומר פסוקי דזמרה בכל יום וכן משמע במשנה שלא הזכיר הדין בפסוקי דזמרה אלא רק הברכו' שלפני ק"ש כדתנן בשחר⁵⁵ מברך שתים לפניה כו', כי התנאים צדיקי' גמורים היו מצד שרש נשמתם שהי' ממדרגה הגבוה וכידוע וע"כ לא הי' גם חומריות גופם מסתיר אור נשמתם כ"כ ומה גם שהי' להם מס"נ בתמידו' והי' גופם הבהמי ג"כ מופשט מכל דבר חומרי כי נזדכך גופם כי ביררו כל בחי' הצלם שלהם בתכלית הבירור כו' וע"כ לא היו צריכים להאריך בפסוקי דזמרה כ"כ להיותו רק בשביל זמור עריצים שהוא בחי' החקיקה מבחוץ בלבד והם לא היו צריכים לזה כ"כ אבל הנה אנחנו ששרש הנשמות בדורו' האחרוני' הוא מבחי' עקביי' הנק' עקבו'⁵⁶ משיחא כידוע והנפש הבהמי' מסתירי' ביותר צריך להאריך יותר בפסד"ז כי צריך חקיקה רבה מבחוץ וד"ל.

ועתה יש להבין ענין החקיקה השנית דבחוקותי שהוא החקיקה מבפנים שע"י המצות שנק' חוקים דוקא כמ"ש למעלה כו', דהנה שרש כל המצות הוא מבחי' הכתר⁵⁷ שהרי הם הנק' תר"ך עמודי אור שהם תרי"ג מצות דאוריי' וז' מצות דרבנן כידוע ובאדר"ז⁵⁸ מבואר שהמה הנק' תרי"ג ארחי' שבגלגלתא כו'.

אך מה שאמר בזוהר⁵⁹ דאוריי' מחכמה עילא' נפקת אין הענין מחכמה ולא מכתר אלא הענין הוא דנפקת מחכמה אבל שרשה בכתר ושרש הענין דהנה בכתר