תיד

ולכך נק' גבורות⁷⁵ גשמים מפני שיורדין בגבורה* כו' וע"ז נאמר הקול⁷⁶ קול יעקב דהיינו בחי' קול⁷⁷ של תורה דוקא כמבואר בדברי רז"ל ובזוהר.

וזהו דכתיב כאשר⁷⁸ ירד הגשם והשלג מן השמים כו' והרוה את הארץ והולידה והצמיחה כו' ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל כו' כן⁷⁹ יהי' דברי אשר יצא מפי לא ישוב ריקם כ"א עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו, דהנה אנו רואים בטבע ירידת הגשם שאין הענין שמבלעדי הגשם אין בכח הארץ להגדיל ולהצמיח זרע ותבואה כלל שהרי דבר הנראה הוא לעין הרואה שיש כח הצומח בארץ להצמיח גם מבלעדי הגשם וא"כ ירידת הגשמים אינם כחות המצמיחים בעצמם אלא המה סיבה להוציא הכח הצומח שבארץ אל פעולתו להגדיל ולהצמיח בתוספת ברכה בתוספת מרובה על עיקר הזרע כו' ואמנם מ"מ הגשמים המה אשר פועלים בארץ ליתן תת כחה שהרי מבלעדי הגשמים אין הארץ תוציא צמח כלל כנראה בחוש והיינו שלא תתן הארץ את כחה להצמיח בכח המצמיח אשר יש בה בלתי אם לא תקבל בעצמה ממי הגשמים וזהו והרוה את הארץ ואז והולידה והצמיחה מצד כח עצמותה כו'.

והנמשל מכל זה יובן בקול דתורה שנמשל למי הגשם כמ"ש כאשר ירד הגשם כו' כן יהי' דברי אשר יצא מפי כו' והוא מ"ש ודברי⁸⁰ אשר שמתי בפיך כו' שע"י קול זה דתורה נולד ונצמח הרצון והתשוקה בלב החומרי שנמשל לארץ בחי' מקבל ובכללו' נ"י הוא בדרך כלל נפתח בלבבם הטבעי רצון ואהבה וכמ"ש קול⁸¹ דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי פי' כאשר קול דודי דופק בקלא דאוריי' אזי אומר לכנ"י פתחי לי שנעשה בחי' פתח פתוח בלב כנ"י הנק' רעותא דלבא כמ"ש ולבי⁸² חלל בקרבי כחלל הפתח וכענין <קסט>

פתח⁸³ לבי כו' והוא מפני שהקול דתורה נמשל לגשם וכמו שהגשם פותח פתח בארץ להוציא הכח שיש לה כך קול דתורה