תי

ג ⁴⁷. וזהו אם בחוקותי תלכו, פי' תלכו הוא בחי' האהבה רבה דבכל מאדך הנ"ל וכענין שנא' באברהם הלוך⁴⁸ ונסוע הנגבה כו' בחי'⁴⁹ מהלך הוא בבחי' א"ס בעילוי אחר עילוי כו' דהיינו בלי גבול כנ"ל וזהו מדרגה הגבוה שהנשמה מגיע אליה אחר שנתלבשה בגוף דוקא מטעם* הנ"ל והיינו שאמר אם בחוקותי תלכו ואמרו ז"ל הלואי כו' פי' הלואי שתהא הליכה זו ע"י בחוקותי דוקא וענין חוקותי הוא לשון חקיקה וחריצה כו' עד"מ החוקק באבן שעושה פגם וחסרון ונעשה אותו המקום שקוע כו' כך צריך לעשו' בחי' חקיקה בנפש הבהמיו' דנוגה וכמ"ש דוד ולבי⁵⁰ חלל בקרבי חלל ממש כו' והוא לאהפכא חשוכא כו' מן הקצה לקצה כו' ואזי יוכל להיו' בחי' מהלך בהליכה דאהבה רבה הנ"ל וזהו אם בחוקותי אז תלכו ואם לאו לא* תלכו וד"ל.

ומה שאמר בחוקותי ב' חקיקות הענין הוא דע"י שמאריך באחד בפסוקי דזמרה בהתבוננו' עד ק"ש ממילא נשבר לבבו הבהמיו' המוטבע בגשמיות עוה"ז שידוע המאמר דכד⁵¹ אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקדב"ה ומכ"ש בהיפוך דכד אסתלק יקרא דקדב"ה ממילא אתכפיא סט"א דמאי שנא מאחר שתולה זה בזה כו' ולכך כד אסתלק יקרא דקדב"ה בהתבוננו' באחדו' ה' ממילא אתכפיא חלק נפש הבהמיו' שבאדם כו' וזהו ענין החקיקה שנחקק לב הטבעי החומרי וכמ"ש דוד ולבי חלל בקרבי כו' וזהו רוממו'⁵² אל בגרונם וחרב פיפיו' בידם פי' ע"י ההתבוננו' ברוממו' אל באחדו' ה' כנ"ל בשעת פסוקי דזמרה עד ק"ש ממילא נעשה עי"ז חרב פיפיו' לעשות נקמה בגוים הן* הע' שרים להבדילם ממקור החיים כו' והוא משום דאתכפיא סט"א חלק נפש הבהמיו' כד אסתלק יקרא דקדב"ה ע"י ההתבוננות כנ"ל וד"ל וזהו הטעם ג"כ שאסור⁵³ לאכול קודם התפלה ונק' מעונן⁵⁴ ומנחש כמ"ש בזוהר לפי שמוסיף יניקה לחיצונים עי"ז מטעם שלא נתפשט עדיין בנפש הבהמיו'