תב
למעלה בשם ס"ג שהוא סוס הראשון קיים אאע"ה ג"כ בלתי הכלים שהלוך ונסוע הנגבה וזכה להאורות עצמן בלתי הכלים מצד שורש נשמתו כו' אבל מצד מעלת הכלים על האורות לא השיג אאע"ה שלא היו לו כלים כו' וד"ל.
וביאור הענין מבשרי40 אחזה עד"מ בנפש האדם נראה בעליל שהמחשבה מקפת כל אברים מראשו ועד רגלו שאף בהרגל תתפשט המחשבה לפעול פעולת רצונה בהילוך ועמידה ובעיטה כנ"ל וכן הרגשת הכאב מציפורן רגלו כו' וכדומה ובזאת ניכר ונראה שהמקיף מתפשט יותר במורד למטה מהאו"פ דהיינו שהמדות בנפש א"א להם להתפשט כ"כ במורד כמו המחשבה והיינו כמו מדת האהבה א"א לה להתלבש ולהתפשט זולתו בדבר הנחמד והאהוב לו שבדבר ההוא תתפשט המדה לאהוב הדבר ההוא ולהיותו כל מגמתה אל הדבר ההוא אבל הדבר השנאוי לו ההיפוך אל המדה א"א שתתפשט בו ולהתלבש בו כלל כי מאחר שהוא מנגד והיפוך אלי' שהוא שנאוי ומאוס לו כו' משא"כ המחשבה שיוכל להתפשט יותר למטה אף בדבר שחוצה לו שאין לו שייכות אליו כלל ואפי' בדבר השנאוי לו ההיפוך ומנגד לטבעו שאעפי"כ יכול לחשוב באותיות המחשבה הדבר השנאוי ההוא ומכ"ש הדבר שחוצה לו שאין לו שייכות אליו (כמו ענין אחר שאין בו אהבה ושנאה כו') מה שאין זה ביכולת המדה להתלבש אף בדבר שחוצה לה שאין לו בה אהבה וחשק ומכ"ש שאין באפשרי לה להתלבש בההפכי לה המנגד לה הוא הדבר השנאוי והמאוס כו', והסיבה הוא מפני שהמחשבה הוא בחי' מקיף לכך יכולים לשפול במורד למטה יותר להקיף אפי' דבר השנאוי והמאוס כו' והמנגד לטבעה שאעפי"כ היא מהרהרת באותיות המחשבה ומכ"ש הדבר שחוצה לו משא"כ המדה שהיא בחי' או"פ שאינה יכולה לשפול במורד אפי' בדבר שחוצה לה זולתי בדבר שקרוב אלי' האהוב והנחמד לה כו' ומכ"ש בההיפוך ומנגד אלי' כו' כך עד"מ למעלה דכתיב ואת41 עשיו שנאתי אך בחי' המקיפים דס"ג יכולים לישפל במורד למטה להקיף אפי' עורף אויביך אף ששונאים לו בכדי להעבירם מן הארץ כו' משא"כ המדות דז"א שאין יכולים לישפל כ"כ למטה להקיף אותם כו' כנ"ל וד"ל.
וזהו וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות כו' פי' שעד ימי הפורים לא הי' להם פנאי עדיין שיקבלו לתוכן השפע במה שהתעוררו והתחילו לעשות בזמן מ"ת מפני שמזמן מ"ת עד ימי הפורים היו תמיד בצרות גדולות שלא היו במעלה העליונה כמו העגל דמדבר ופסל מיכה ועגל זהב חטא ירבעם כו' עד ימי הפורים שעשו תשובה נכונה ומסרו נפשם על קדוה"ש בתכלית הביטול האמיתי עד שנקראו בשם יהודים מלשון יהודא הפעם42 אודה את ה' שהוא תכלית הביטול בבחי' מה שזכו לבחי' אברהם אבר43 מ"ה ובתוס' הכלים שעשו בקיום המצוות מה שלא היו
הערות
- 40. מבשרי אחזה : ל' הכתוב איוב יט, כו.
- 41. ואת עשו שנאתי : מלאכי א, ג.
- 42. הפעם אודה את ה' : ויצא כט, לה.
- 43. אברהם אבר מ"ה : ראה זהר בהקדמה ד, רע"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.