תא
כמשל הלבינה הנופלת מראש החומה שנופלת בריחוק מקום מאוד למטה הריחוק יותר מנפילת הלבינה שבשיפולי החומה שנופלת31 מקרוב סמוך לחומה כמ"ש במ"א וכמארז"ל ועברתי32 בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו ירד למצרים דהיינו מפני שמצרים33 היתה ערות הארץ ומצטרך להכניע את רוח הטומאה והקליפה ולהעבירנה מן הארץ לגמרי לשבור אויבים ולהכניע זדים ירד הקב"ה הם המקיפים דס"ג בעצמו למצרים להכניע הזדים ע"י מכות בכורות כמ"ש והכה34 הוי' את כל בכור בארץ מצרים כו' וכתיב וסכסכתי35 מצרים במצרים מפני שהמקיפים עליונים דווקא מצד שהם נעלים וגבוהים מאוד נעלה יכולים להיות נשפלים במורד למטה מטה להקיף אפי' את העורף דקליפה בכדי להעבירם מן הארץ כמ"ש ידך36 בעורף אויביך כמשנ"ת לעיל.
והגם שאפי' הפנימים יכולים לישפל כ"כ למטה בהשרים עליונים לברר בירורים כמו יום ראשון נשפל מדת החסד שבחסד כו', הנה ירידתו הוא רק ללקוט ניצוצי הטוב שבהן ולברר בירורים אבל לכלותם ממש א"א בלעדי שיקיפו אותם מאחורי העורף וזה א"א להאור פנימי לשפול כ"כ למטה זולתי להמקיפים דס"ג כמ"ש ועברתי בארץ מצרים כו' וכמ"ש אם37 רחץ ה' את צואת בנות ציון א"ת38 אִם אלא אֵם רחץ כמרז"ל תבוא39 אמו ותקנח את בנה דהיינו אימא עילאה שם ס"ג בינה דאצילות רחץ ומטהר לנקות ולקנח את צואת הארץ להעביר את רוח הטומאה מן הארץ לגמרי לשבור אויבים ולהכניע זדים כנ"ל, וזהו בחי' הסוס השני אשר רכב עליו המלך למטה להעביר רוח הטומאה מן הארץ המשכת המקיפים מבחי' שם ס"ג דאצילות למטה להיות ידך אף בעורף אויביך כו' שבזה יזכו ישראל ע"י הכלים דמ"ע עצמם מצד שרשם שהם למעלה מהאורות ששרשם הוא ס"ג וזה יהי' לע"ל שתהי' אשת חיל עטרת בעלה אז רוח הטומאה יעבור כנ"ל ובזה אמרז"ל שלא ניתנה התורה לאברהם מפני שיצא ממנו ישמעאל כי מהמדות דז"א דאצי' יכולים החיצונים לינק כמו אברהם שהוא חסד דז"א יצא ממנו ישמעאל שהוא חסד דקליפה ומכ"ש וק"ו שאין המדות יכולים לשפול למטה להיותם מעבירים את רוח הטומאה של הקליפות למטה כו' משא"כ המקיפים דס"ג נשפלים למטה יותר להקיף בעורף אויביך להכניע זדים ולהעבירם מן הארץ לגמרי ולכן מצד זה לא ניתנה תורה לאברהם כו' אבל מצד טעם הראשון שהוא קיום האורות שא"א להתקיים בלתי הכלים שעי"ז יתעלו
הערות
- 31. שנופלת מקרוב סמוך לחומה כמ"ש במ"א : ד"ה וידבר משה אל ראשי המטות בסה"מ תקס"ב ע' רלז ואילך. וראה ג"כ דרך מצותיך קד, א ”וכנודע המשל".
- 32. ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך : בא יב, יב. ספרי תבוא כו, ח. זהר (מהנ"ע) וירא קיז, א. הגש"פ.
- 33. שמצרים היתה ערות הארץ : ראה מקץ מב, ט. וראה קה"ר פ"א, ד.
- 34. והכה הוי' את כל בכור : ראה שמות בא יב, כט.
- 35. וסכסכתי מצרים במצרים : ישעי' יט, ב.
- 36. ידך בעורף אויבך : ויחי מט, ח.
- 37. אם רחץ ה' את צואת בנות ציון : ישעי' ד, ד.
- 38. א"ת אִם אלא אֵם : פע"ח (שער השבת) שי"ח, פ"ג.
- 39. תבוא אמו ותקנח את בנה : ראה במדב"ר פי"ט, ח. תנחומא חוקת ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.