שצט

שיהי' להם כלים שיתלבשו והם היו נמשכין אליהם מהכלים עליונים שנתלבשו בהן האורות דווקא מה דלא סגי בלא"ה כנ"ל, שגם זה אמת אלא אף זו שמצד הכנת הכלים שלמטה במ"ע שנלקחים מבירורי נוגה דבי"ע ששרשם מב"ן דאצילות שנפלו בו דרך שבירה מס"ג יגיעו לתוס' אורות יותר מהגיעתם להאורות עצמן כי האורות הנעלמים בהכלים דהיינו גודל עוצם מעלות שרשו הוא הגבה שלמעלה אפי' מבחי' האורות המלובשים בתוכם ולכך יקר מעלת הכלים עצמן על האורות שבהן מצד שרשם עד שהוצרכו ישראל להקדים נעשה לנשמע ולזה אמחז"ל ולא ע"ה חסיד שאף שיש בו אור האהבה והחסד המסותרת בלבבו אך הוא פחות הערך לגבי האורות הנעלמים בהכלים דתו"מ ומאחר שהוא ריק מתו"מ לא נחשב למאומה בחי' אור האהבה הפשוטה בלי כלי שכפי שיעור ערך נפשו ורוחו ונשמתו בלבד וד"ל.

והנה ע"פ הקדמה זו בסידור ב' הטעמים שונים בשבח הכלים שורש המ"ע יובן היטב ענין ההפרש בין ב' בחי' סוסים (שנז'¹⁶ לעיל בתורה דפורים) כמ"ש כי¹⁷ תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה דכולא חדא מלתי' היא והיינו הך דהיינו שהטעם הראשון שנזכר בשבח הכלים מצד קיום אורות עליונים שאין להם קיום בלתי התלבשותן בתוך הכלים ולכן הוצרכו ישראל להקדים נעשה לנשמע בכדי שיוכנו הכלים העליונים דז"א שיתלבשו האורות בהן דז"א ולאחר התלבשותן בכלים דז"א דאצילות נמשכים האורות מתוך הכלים דז"א דווקא לנש"י דבי"ע להתלבש בהכלים גשמים דבי"ע במ"ע אברין דמלכא כו', זהו בחי' ומדריגת הסוס הא' מלמטה למעלה בבחי' עלי' הגבה למעלה לשורש שרשן של המצוות שבהן מלובשים אורות עליונים לשורש שרשן בחי' שם ס"ג דאצילות שהוא בחי' בינה¹⁸ ונק' יובל עלמא דחירו דכתיב דרור יקראו דחירות ממה"מ חירות משיעבוד למל' מפני ששם אין החיצונים יכולים לינק כי השבירה הי' בז' תחתונות בלבד אבל לא בג"ר שא"א להם לינק ולהגיע שם מצד שדוחה ומסמא עיני החיצונים כי מבינה¹⁹ דינין מתערין מינה והיא בעצמה כולא רחמים דהיינו שהיא בחי' שם הוי' בניקוד אלקים שבעצמה היא מלאה רחמים וחסדים אך רק נשמות ישראל בלבד אבל לא לאוה"ע והחיצונים היא בבחי' דין וגבורה שזהו הניקוד שבשם אלקים²⁰ שממדת הגבורה (העצם הוא בחי' שם הוי' בחי' רחמים (וכמ"ש²¹ בזוה"ק פ' אחרי מות ע"ש וכמ"ש במ"א).

וביאור הענין דהנה כתיב בקן צפור והאם²² רובצת על האפרוחים כו' שלח²³ תשלח את האם והבנים תיקח לך, והיינו כי בינה נק' בשם אלקים חיים