שצו

נוסח שני: ביאור ע"פ וקבל היהודים

ביאור¹ שני על התורה דפורים

להבין שרשם של הדברים הנ"ל, הנה באברהם אע"ה אמרז"ל שקיים² כל התורה עד שלא ניתנה ומהו ההפרש בין ישראל שקבלו תורה מסיני ובין אאע"ה שקיימה עד שלא ניתנה ובין ענין וקבלו³ את אשר החלו לעשות כו'. והענין הוא דהנה ידוע ששורש רמ"ח⁴ מ"ע הם רמ"ח אברין דמלכא הוא ז"א דאצילות שכלול מרמ"ח אברין וכלים בהיות מתגדל בבחי' גדלות דהיינו שתחילה הוא בחי' עיבור תלת⁵ כלילן גו תלת, ואח"כ בבחי' קטנות ו"ק ואח"כ בבחי' גדלות שכלול מט"ס וכאו"א כלולה מט'⁶ פעמים ט' עולה פ"א ויש בו ראש תוך סוף כלי פנימיות תיכוניות וחיצוניות הרי ג' פעמים פ"א עולה רמ"ג וה"ח המגדילים אותם עולה רמ"ח מ"ע והרי הם הרמ"ח פיקודין דעשה שנמשכה מרמ"ח אברי ז"א שהאורות דז"א מלובשים בתוך רמ"ח כלים שלו, וכמו"כ המ"ע הם בחי' הכלים להשראות האורות שנמשכים מאא"ס ב"ה ע"י קיום האדם אותם.