שצד

כו' והנה בזה מובן מ"ש וסוס⁶⁴ אשר רכב עליו המלך ולבוש מלכו' אשר לבש בו המלך כו' כי ע"י הסו"ס שהן ב"פ ג"ס בגי' ס"ג שהן ב' שמות דס"ג בבינה כנ"ל דהא בהא תליא כו' הרי מובן שעי"ז יוכל להיות סיבת קישור וחיבור האורו' בכלים הנק' לבושי' דהנה לבוש מלכו' ידוע שגם המצות נק' לבושי' והן נעשי' מברורי' דרפ"ח כו' שנתבררו משם ב"ן ועולי' הם לשרשם הקדום בבחי' ס"ג הראשון דאימא שהוא בחי' עלי' והתנשאות כנ"ל ע"כ היא הנותנת דוקא שירדו האורות למטה מטה דהיינו בלבושים דמעשה המצות שכולן מבחי' נה"י דאימא שיורדי' ומתלבשי' ונעשי' מוחי' לזו"נ עד גם שיורדי' בבי"ע והכל מבחי' נה"י דאימא וזהו שנק' לבוש מלכות אשר לבש בו המלך שהוא בחי' אור אבא שנק' מלכא עילאה כידוע וד"ל והיינו בחי' הסוס אשר רכב עליו המלך שהוא ב"פ ס"ג שעי"ז ממילא יבא לבוש מלכות אשר לבש בו המלך והוא שם הוי' שבאימא שנא' בו והאם רובצת על האפרוחים כו' ולפי שכל המקיפים מבינה וכמבואר למעלה בענין והכיתי כל בכור כו' וניקוד אלקי' שבו הוא בחי' עלי' והסתלקו' שגורם ירידה זו אח"כ והיינו כי תרכב על סוסיך כו' וד"ל.

והנה ידוע שכאשר נכנסו ישראל לארץ לא כבשו הכל בבת א' אלא מעט מעט כמ"ש מעט⁶⁵ מעט אגרשנו מפניך כו' וכל ימי השופטי' עד דוד ושלמה לא הי' כיבוש שלם וגם אח"כ לא הי' שלוות ישראל בשלימו' מן אוה"ע שסביבות א"י כמבואר בכתובי' שלא הי' אפי' זמן אחד שהיו בנ"י בתכלית השלימות העליון וגם בימי שלמה דאמרו בזוהר דקיימא⁶⁶ סיהרא באשלמותא כו' עדיין לא היו במעלה העליונה האמיתי' כמו שיהי' לעתיד <קס>

שהרי עדיין הי' אז שליטה גדולה לאוה"ע אלא שהיו נכנעים לישראל ולא שנתבטלו ממציאותם לגמרי ע"ד שיהי' לעתיד דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר כו' והענין הוא לפי שגם בשעת קבלת התורה בהר סיני לא הי' בחי' תכלית שלימות המעלה בכנ"י ואע"פ שארז"ל ישראל⁶⁷ שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן כו' שהוא זוהמא⁶⁸ של נחש הקדמוני אבל חזר קצת אותה הזוהמא בעון העגל וכמ"ש ויתנצלו⁶⁹ בני ישראל את עדיים מהר חורב ואע"ג דמשמע דבשעת מ"ת קיבלו העדיי"ם בשלימות אבל הענין הוא דאותן העדיים המה בחי' ב' כתרים שנעשי' לז"א ע"י אור אימא וכמ"ש בעטרה⁷⁰ שעטרה לו אמו דהיינו דוקא בשעת מ"ת כידוע ואותן העטרות והכתרים נתנו להם בשעה שאמרו נעשה ונשמע דוקא כידוע וענין נעשה ונשמע מבואר למעלה שהוא ענין הכנסת האורות בכלים שזהו פי' שמיעה⁷¹ לשון אסיפה וקיבוץ כו' ואין אסיפת האורות בכלים אלא ע"י שאמרו נעשה שהוא בחי' כלים דרפ"ח כו' וכנ"ל מפני שהכלים שנעשים משם ב"ן