שעז

שם הוי' שברצון דוקא כי זה המיצר בא מבחי' א"ח וכמבואר²⁰ במ"א ע"פ הראיני את מראייך שבבחי' א"ח הכתר קודם והוא דוקא יעורר הרצון הפשוט כו' ע"ש) וד"ל.

אך הנה לפ"ז יש להבין מה שאמר את היד הגדולה אשר עשה ה' כו' מה זה היד הגדולה ענין לאשר עשה ה' עפ"י הנ"ל וגם מה שאמר וירא ישראל כו' דוקא בשעת קריעת י"ס דאדסמיך לי' קאי' דכתיב והמים²¹ להם חומה כו' וירא²² ישראל את מצרים מת על שפת הים וירא ישראל את היד הגדולה כו' מה ענין זה לקריעת י"ס דוקא.

אך הענין הוא דהנה יש להבין תחלה מהו ענין קרי"ס בהיות מבואר בענין קריעת י"ס בכתוב למעלה דכתיב ויט²³ משה כו' ויולך ה' את הים ברוח קדים כו' וישם את הים לחרבה כו' ויש להבין מהו זה שאמר לחרבה²⁴ דוקא שהוא ענין תכלית היבישו' עד שלא נמצא שם שום לחלוחיו' כלל וכלל כו' דהנה ידוע מארז"ל דכל²⁵ מה שיש ביבשה יש בים כו' וידוע²⁶ שים ויבשה למעלה נק' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא וביאור הדברי' הנה כתיב יקוו²⁷ המים כו' ותראה היבשה פי' היבשה הוא אשר ממנה נמצאו כל הנמצאי' דצח"ם כמ"ש תוצא²⁸ הארץ כו' תדשא הארץ כו' וגם האדם מן העפר נברא וז"ש הכל²⁹ הי' מן העפר כו' והוא משום דארץ³⁰ אולידת ועביד' פירין כמ"ש בזוהר משא"כ הים שלא ימצא ממנו מציאו' דצח"ם בפ"מ בד' יסודו' אך הים יש בו כל הנבראי' שיש ביבשה בהעלם ולא בגילוי כמאמרם כל מה כו' וכדי שיבא לידי גילוי אמר יקוו המים מתחת השמים <קמו>

ותראה היבשה פי' שיתצמצם ויתעלם בחי' ההעלם ויוכל לבא בחי' גילוי דיבשה להוציא כל הנמצאי' דצח"ם כו' ודוגמא זאת הי' גם למעלה בבחי' ים ויבשה העליונים שנקוו המים העליונים שבבחי' עלמא דאתכסיא וכמ"ש יקוו המים כו' ואח"כ ויאמר³¹ אלקי' יהי אור יהי רקיע שהוא בחי' הדיבור הנק' עלמא דאתגליא הנק' ארץ למעלה כידוע וזהו ותראה היבשה כו' ועד"ז עד רום המעלות הכל הוא בא בבחי' העלם וגילוי ים ויבשה כידוע ודרך כלל בחי' העלם הרצון הנ"ל נק' עלמא דאתכסיא בכלל והוא שם הוי' דכת"ר כנ"ל ועלמא דאתגליא היינו שם הוי' המהווה כל העולמו' נק' בבחי' יבשה לגבי ים כו' וד"ל.